עִם סַנְדָּלִים בְּיוֹם סַגְרִיר
אֶצְבָּעוֹת שֶׁל קוֹר מַכְאִיבוֹת לְצַלָּקוֹת יְשָׁנוֹת.
אָכֵן, נַעַלֵי בַּיִת מְנַחֲמוֹת הָיוּ מְטִיבוֹת עִימָּנוּ
אַךְ אָנוּ מַמְשִׁיכִים לִנְדּוֹד
תּוֹעִים בִּכְתָב הַסְתָרִים שֶׁל הָעוֹלָם
תּוֹהִים לְאָן הַדֶּרֶךְ מוֹבִילָה.
הוֹ אֱלוֹהִים, אַתָּה שֶׁבָּרָאתָ אֶת הַקּוֹר וְאֶת הַחוֹם
אֶת הַפְּגָמִים וְאֶת הַתּוֹם,
אַל תִּיתֵּן לְאֶחָד מֵהֵם לִמְשׁוֹל.
תַּן לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ לָנוּד
בֵּין הַסֶּבֶל וְהָעוֹנֶג, בֵּין הַפָּגוּם וּבֵין הַשָּׁלֵם
בֵּין הַיָּדוּעַ לְבֵין הַלֹּא.