מרובעים
כָּל פֶּרַח
כָּל פֶּרַח בְּגַנִּי קָמֵל, בְּלִבִּי חַיָּל
כָּל שַׂר חֲסַר מוּסַר הַשְׂכֵּל, בַּמִּדְרוֹן טַיָּל
כָּל יֶלֶד מֵת בַּמִּלְחָמָה טוֹמֵן בַּחֶלֶד אוֹת
מִכְתָּב חָקוּק בָּאֲדָמָה, בְּדָם שָׁם מְבֻיָּל
מְכוֹרָה
מִגְּוָנַיִךְ חִיּוּךְ מֻצְלָח נִמְחָק.
פַּרְפַּר הַשְּׂפָתַיִם נָסַק לַמֶּרְחָק
וְהַזְּמַן לוֹחֵשׁ: "שׁוּב יָשׁוּב"
מוֹתִיר אַחֲרָיו אוֹתִיּוֹת מַאֲבָק.
המרובעים השקולים והחרוזים של ראובן גבע הם מעשה חושב של משורר. כאן הוא מביע את מחאתו בשל המצב הפוליטי-חברתי שבו אנו נתונים והשניים מעוררים בי הרבה מאוד הזדהות. ראובן ואני כואבים את המצב העכשווי כי הציונות במקורה הייתה רעיון מקורי, נהדר ומבורך, ולאן קברניטי המדינה האיומים שלנו לוקחים אותו היום? לאבדון.
תודה לדברים החשובים והעינינים רן היקר.
כפי שאתה יודע כתיבת מרובעים בין היתר הוא תחום חביב עלי במיוחד. הבעת רעיון מקיף בארבע שורות אינו עניין של מה בכך.