close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מילותייך מילותיי

    יהודה לייב ויטלזון | שירים | התפרסם ב - 05.08.20

    בּוֹאִי נְדַבֵּר כְּאִלּוּ אֲנִי לֹא פֹּה
    וְאַתְּ לֹא פֹּה

    כָּל אֶחָד יִתְבּוֹדֵד אֶל קְצֵה יַעַר
    יִהְיֶה גָּרוּם
    וְיִשָּׂא קוֹל אֶל אֲמִירֵי דְּמָמָה

    הֵם יַזִּילוּ שַׁלֶּכֶת הַס

    וְנַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר,
    נְדַבֵּר הוֹמִיּוֹת
    וְנִגְמַע מִלּוֹתַיִךְ מִלּוֹתַי

    ** השיר פורסם לראשונה בגיליון עמדה 45

    יהודה לייב ויטלזון

    משורר ישראלי, יליד 1985. זוכה בפרס שרת התרבות לספר ביכוריו "ממיתר החולין" (עמדה, 2017). ספרו השני "תועפות בראשית" ראה אף הוא אור בהוצאת עמדה (2019). בעל תואר שני מאוניברסיטת בר-אילן וכעת דוקטורנט. נשוי לבת-אל ומתגורר בתל אביב.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 2

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    מכתב לדודתי לפני מותה

    יהודית אוריה
    מִכְתָּב לְדוֹדָתִי לִפְנֵי מוֹתָהּ, עַל הַזְּרִיחָה. אֲנִי מִתְאַבֶּלֶת מֵרֹאשׁ, וְדָבָר לֹא...

    לִרְאוֹתָם בִּלְבַד / הֶעֱמִידוּ אֶת הַסְּבִיבוֹן

    טובה אסנת לוטוגורסקי
    לִרְאוֹתָם בִּלְבַד   אִמָּא שֶׁלִּי וְאַבָּא שֶׁלִּי נֵרוֹת, וְעַד כַּמָּה שֶׁאֲנִי...

    רשף

    שירי רוגל גיסר
    עידו לא מפסיק לצרוח. אני מנסה לתת לו מוצץ והוא יורק...
    דילוג לתוכן