א.

זוֹ רַק שְׁאֵלָה שֶׁל זְמַן

עַד שֶׁאָמוּת

מִבְּלִי שֶׁאֲבַקֵּשׁ סְלִיחָה

ב.

הַיּוֹם רָאִיתִי אֶת רוּחַ הָאֱלֹהִים 

בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּרְחוֹבוֹת.

אַבְרֵךְ בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי פִּדְיוֹן כַּפָּרוֹת,

אֲנִי נִמְנַעְתִּי, הוּא קִלֵּל

וְרוּחַ סְתָו נִדְחַף בַּשְּׂעָרוֹת,

סוֹבֵךְ פְּאוֹתָיו בְּתַלְתַּלַּי.

ג.

סְלִיחָה, מִיָה קוּלְפָּה,

לֹא יָדַעְתִּי שֶלֶאוֹנַרְד כָּתַב

אֶת הַשִּׁיר הַיָּפֶה בָּעוֹלָם

לְיוֹם זֶה.

ד. 

הָיִיתִי רוֹצֶה סְלִיחָה,

לְהִתְנַעֵר מֵהַכֹּל, נָחָשׁ

שֶׁעוֹרוֹ יָבַשׁ וְהוּא מַתִּיר

נְדָרָָיו מֵאָחוֹר וְכָךְ יָכוֹל

לִרְאוֹת שׁוּב בְּעֵינַיִךְ 

אֶת הַפִּתּוּי לָדַעַת.

ה.

צֵל מִתְאָרֵךְ מוֹדִיעַ

שֶׁכִּמְעַט וְ

שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם שֶׁ

וַאֲנִי בְּעִנְיָנַי עוֹדִי כּוֹפֵר.

מוצאי הכיפורים

בצאת הכיפורים

הַיּוֹם חָלַף בִּשְׁתִיקָה

וּלְלֹא סְלִיחָה. הַמִּלִּים 

מְשֻׁמָּשׁוֹת כְּדַרְכָּן

נֶעֶרְמוּ, מַמָּשׁ כְּמוֹ הֶעָלִים

בְּפִנַּת הָרְחוֹב. מָחָר 

לִכְשֶׁיָּבוֹא, יָשׁוּב וְיִגְרֹף 

אוּלַי סוֹף סוֹף 

אֶשְׁאַל אוֹתוֹ לִשְׁמוֹ. 

זוֹ כַּפָּרָתִי.