לפני שאני יוצאת מהבית אני נכנסת לשירותים. החולצה הלבנה שלבשתי קשורה כמו סרט שעוטף מתנה, הקצוות שלה מדגדגים את הכפתור האחרון של הג'ינס שיורד עכשיו למטה וחושף תחתונים בוורוד שצועק, שיצעק:
היי אתה, שים לב!
אני פה
למטה
אני רוצה שתשים לב אליי ואם תשים מספיק לב, תוכל לשים גם אברים אחרים.
אבל עכשיו, בשירותים, התחתונים יורדים בוורוד שצועק:
היי את, שימי לב!
אני פה
למטה
כבר לא ממש ורוד
יותר אדום
זין!
היו לי תכנונים ותחתונים ורודים, אולי אפילו עתיד ורוד, אבל עכשיו הערב הזה מת,
כי הגוף החליט שבא לו לתכנן משהו אחר. הערב הזה היה אמור להיות בשבילי.
בשבילנו! אתה הרי רצית. אני הרגשתי שרצית ויעידו התחתונים מאתמול שרצית,
שרצינו משהו נעים ואינטימי שמזמן לא היה…
אז למה עכשיו?
זה כל כך נמוך לבוא ככה בשקט, מלמטה, ולהפוך לי את כל התכניות.
כן, זאת הפיכה. בגידה!
תראה את כל הדם. אתה רצחת לי את הערב ואולי אפילו את העתיד.
מה יש לך לומר להגנתך?
תישבע באלוהים שתגיד את האמת.
בעצם, אל תשבע באלוהים. הוא לא קשור ואני לא מאמינה.
אולי אתה כן. יכול להיות שהגוף שלי מאמין באלוהים?!
בגלל זה החלטת להטביע את כל התוכניות שלי בדם?
יש לי חדשות בשבילך, לא תהיה פה הפיכה הערב ולא יהיה פה אלוהים.
אני אומרת שאין לנו אלוהים, פאק אלוהים! אם יתחשק לי להזדיין היום זה יקרה.
עם כל הדם הזה אני אזדיין, אתה שומע?
כן! כן! כן!
היום בלילה לא יהיה לנו אלוהים
שוב ושוב ושוב
הו כן!
ושוב
בדיוק ככה
לא יהיה לנו אלוהים בכמה תנוחות
כמה?
כמה שיש כפול שתיים
כן, זה טוב
אני מקווה שיש לו משהו גדול, שיכניס לך
גדול כמו יאכטה
גדול כמו תיבת נוח של האלוהים שלך
אשכב עם שניים אפילו
שניים שניים אכניס לך
זוגות זוגות כמו בתיבה
זה מה שמגיע למי שמשחק בחיים של אנשים כאילו שהוא בעצמו אלוהים.
אתה מבין, אלה לא רק החיים שלי. יש פה עוד בן אדם שמצפה לקבל משהו הערב.
אלה היו יכולים להיות החיים שלנו. היה פה סיכוי ל'אנחנו'…
היית חייב להטביע את הסיכוי הזה? אפילו אלוהים נתן התראה לפני המבול,
נתן סיכוי, אבל אתה מקדים בחמישה ימים.
מקדים כאילו שזה בסדר, כאילו שזה מקובל.
מה אתה אומר, גם אני מקדימה?
נכון, אבל כשאני מקדימה לפגישות זה בכמה דקות, לא בחמישה ימים!
חוץ מזה, איך אתה מעז להאשים אותי? אני הקורבן המדמם פה.
אני לא אשמה, ההורים שלי אשמים, הם חינכו אותי להקדים.
תמיד לפני נסיעות משפחתיות הם היו אומרים:
אל תשכחו ילדים, תמיד עדיף להקדים דים דים דים דים
ועכשיו, בגללם, הכל הוקדם דם דם דם דם
הרבה דם. כמו בבגידות הקשות ביותר, מהסוג שנגמר במוות.
מוות למקדימים!
מוות למסורת המשפחתית!
לילדים שלי אגיד הפוך: ילדים, תמיד תהיו מהמאחרים רים רים רים
כמו מה זה נשמע לך?
בדיוק, כמו צלצול.
כי המאחרים רים רים רים רים
את הטלפון הם רגילים להרים רים רים רים
אתה יודע למה? כי לאנשים שמאחרים יש חיים ובגלל זה הם יותר מבוקשים.
מי שמקדים אין לו חיים אז את הטלפון הוא לא מרים רים רים רים
לא את הטלפון וגם לא אברים רים רים רים של גברים רים רים.רים
הרי ידוע שאנשים שמאחרים נהנים יותר. הם איחרו כי הם עשו משהו כיפי
ולא רצו להפסיק. אנשים שמאחרים, הם גם אנשים שמחכים להם.
הכי כיף כשמישהו מחכה לך. כשמישהו ממש רוצה שתגיע.
למה לא נתת לי לחכות? הייתי רוצה לחכות לך, הייתי מוכנה שתאחר.
אם היית מאחר זה לפחות היה אומר שעשיתי משהו, שהיה לי כיף, שעשיתי חיים.
אבל אתה החלטת לבגוד בכל מה שתכננתי, החלטת להקדים ולהרוג את הסיכוי
שמישהו יחכה לי.
תגובות