מֹתֶק

שְׂדוֹת הָעֵמֶק חֲרֵבִים.
הָרוּחַ וְהַמַּיִם מְמָאֲנִים לָבוֹא.
צְלִילֵי הַיֹּבֶשׁ מְנַסְּרִים אֶת הָעוֹר.
חַמּוּקֵי הֶהָרִים מְקֻמָּטִים, 
מְשַׁוְּעִים.
הַמַּמְטֵרוֹת נָעוֹת בְּיֵאוּשׁ
מִשְׁתּוֹקְקוֹת לְהַצִּיל.
הָרִמּוֹן שֶׁבָּא כְּדֵי לְהִתְפַּקֵּעַ
צָנַח כְּזַלְזַל.
טִפּוֹת אֲדֻמּוֹת אַחֲרוֹנוֹת טִפְטְפוּ
עַל רַגְלַי הַיְּחֵפוֹת
וְלָחֲשׁוּ
״מֹתֶק״.

סְתָו

טִפּוֹת הַטַּל בְּכָל מָקוֹם
כְּבִיסַת הָעֲנָנִים תְּלוּיָה בָּרִשּׁוּל בַּשָּׁמַיִם
הֶעָלִים נִצְמָדִים בַּהִסּוּס אֶל הָעֲנָפִים
מִתְלַבְּטִים אִם לָרֶדֶת
אוֹ לִשְׁהוֹת עוֹד קְצָת
נַחְלִיאֵלִי רִאשׁוֹן
לְבַדּוֹ
מַבִּיט בְּקִמְטֵי הַקַּיִץ הַחוֹלֵף
אֲנִי מוֹתַחַת אֶת גּוּפִי
לִקְרַאת הַבָּאוֹת
כְּמוֹ לֹא שׁוֹמַעַת
אֶת הַהִתְרַחֲשׁוּת הַמִּתְחוֹלֶלֶת
שָׁם מִתַּחַת.