אֶת כָּל שֶׁרָצְתָה לוֹמַר לוֹ
אָמְרָה בְּלֵילוֹת הַלְּבָנָה הַמְּלֵאָה
שֶׁהִגִּירָה מִדִּבְשָׁהּ עַל גּוּפָם
הִיא לָחֲשָׁה לוֹ סוֹדוֹתֶיהָ
וְהוֹדְתָה בְּחֻלְשׁוֹתֶיהָ, גַּם
בְּאֵלּוּ שֶׁמְקוֹרַן בּוֹ, וְהוּא
הָלַךְ וְנֶחְסַר מוּל עֵינֶיהָ
כָּל לַיְלָה עוֹד קְצָת
עַד שֶׁנֶּעֱלָם. הִיא חָלְמָה
שֶׁהוּא שָׁב וּמִכֹּחַ הַחֲלוֹם
הִתְמַלְּאָה בְּתִקְוָה, וְגוּפָהּ
פִּזֵּר אוֹר חַם עַל הָאֲדָמָה
אוֹר שֶׁרַק הוּא יְזַהֶה
אַף בַּלֵּילוֹת הַחֲשׁוּכִים בְּיוֹתֵר.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.