לֹא קַל

קַמְתִּי בַּבֹּקֶר וְלֹא הִתְגַּעְגַּעְתִּי
כְּבָר לֹא נָכְרִי בְּעִיר זָרָה
עָבַרְתִּי לְיַד בֵּית כְּנֶסֶת וְלֹא קִנֵּאתִי
הֵם מָצְאוּ אֶת דַּרְכָּם וַאֲנִי אֶת שֶׁלִּי
הִתְנַשַּׁלְתִּי מֵאֲזִקֵּי הֶעָבָר
פָּרַעְתִּי אֶת כָּל שִׁטְרֵי הַחוֹב
זְמַן לְהִשְׁתַּכְשֵׁךְ בְּגַלֵּי אוּפוֹרְיָה
עַד שֶׁיִּתְעוֹרֵר הַחֹפֶשׁ מִשְּׁנוֹת תַּרְדֵּמָה
וְיַגִּישׁ רְשִׁימָה עִם דְּרִישׁוֹת מִשֶּׁלּוֹ

חִפּוּשׂ

עַל קֶרֶשׁ מַלְבֵּנִי צָבוּעַ קָרָאתִי
אֶלֶף דְּרָכִים לֶאֱהֹב אוֹתָךְ
מִלָּה אַחַת לְכֻלָּן
הַאֲשִׁימִי אוֹתָהּ בְּאִי הֲבָנוֹת.
שָׁתַקְתִּי. אַחַר כָּךְ לָחַשְׁתִּי אַל תַּפְסִיק
מְחַפֵּשׂ מַשֶׁהוּ? שָׁאֲלָה הַמּוֹכֶרֶת
מָצָאתִי עָנִיתִי וְהוֹסַפְתִּי שִׁיר
מְעֻנְיָן לִרְכֹּשׁ?
שָׁתַקְתִּי. אַחַר כָּךְ לָחַשְׁתִּי רָכַשְׁתִּי