כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַצֶּדֶק הַמִּתְאַחֵר לָבוֹא

בְּחָזְרוֹ לֵאֶה מִטַּחֲנוֹתָיו הַמְאֻבָּקוֹת,

שָׁמוּט תָּדִיר עַל עֵינָיו

חָבוּט וּמִתְנַצֵּל;

יֵשׁ בּוֹ אִי נַחַת מֵעַצְמוֹ,

מָה הוּא מַסְתִּיר שָׁם

תַּחַת כּוֹבָעוֹ –

מַחְלְפוֹת שִׁמְשׁוֹן?

קָרַחַת אֱלִישָׁע הַנָּבִיא?

אֵין אִישׁ אֲשֶׁר יֵדַע,

תָּמִיד הַצֶּדֶק מַפְתִּיעַ

בִּקְלִישׁוּתוֹ

בְּעִתּוּי הוֹפָעָתוֹ

וְתוֹצָאָתָהּ הַמְּאַכְזֶבֶת לְעִתִּים,

וְאַף עַל פִּי כֵן יֵשׁ לְהַלֵּל

אֶת עֶצֶם קִיּוּמוֹ.