יָרֵחַ חָדָשׁ,
מַזָּל חָדָשׁ.
"תִּכְתְּבִי קְצָת עַל טֶבַע,"
הֵם אָמְרוּ לִי,
אֵנֶרְגִּיּוֹת חִיּוּבִיּוֹת,
אֵנֶרְגִּיּוֹת טוֹבוֹת.

כִּתְבִי עַכְשָׁו
וְשִׁלְחִי עִם הָרוּחַ,
וְאַל תִּשְׁכְּחִי
דְּבָרִים חֲשׁוּבִים
כְּמוֹ מַעַן, יַעַד, בּוּל וּכְתֹבֶת.
אַל תִּשְׁכְּחִי לִכְתֹּב
שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,
גַּם זֶה חָשׁוּב
מְאוֹד מְאוֹד.

אוּלַי תְּבַקְּשִׁי
שָׁלִיחַ אִישִׁי
וְאוּלַי
רַק אִישׁ טוֹב
בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶךְ.

אִם אַתָּה הָיִיתָ כּוֹתֵב לִי,
הָיִיתִי רוֹצָה רַק שֶׁתִּכְתֹּב:
אֶת יְכוֹלָה לְבַקֵּשׁ
אוֹתִי.