יֵשׁ יָמִים בָּהֶם
הָאוֹר חוֹצֶה 
מִבַּעַד לִשְׁמָשׁוֹת הַלַּיִל,
בָּהֶם הַשֶּׁקֶט מִתְגַנֵּב
רַק לְשָׁעָה 
וְהָאֶפְשָׁר מַרְגִּישׁ מֻכָּר
כְּטִפְטוּפֵי שָׁמַיִם,
בָּהֶם הוּא קָם אֵלֶיהָ
וְהִיא נִשְׁלֶפֶת מֵחַדְרָהּ.

יֵשׁ יָמִים בָּהֶם הַשׁיר
נִשְׁעַן נִנּוֹחַ,
מְפַלֵּס דַּרְכּוֹ בְּמַעֲלֵה נִסְתָּר,
וּמִתְכַּנֵּס בְּלַחַשׁ
כְּדֵי לָשׁוּב לִגְמֹעַ, 
סִימָנֵי פִּסּוּק
בְּפִתּוּלֵי נֵכָר.

וּבְאוֹתָם יָמִים
בְּדִידוּת נִשְׁכַּחַת
וּבְאוֹתָם יָמִים
קְצֵה זֹךְ, נִבְחַר
כְּעַרְפִילִּים אֶל חֹרֶשׁ
נֶעֱרַם הַזֹּהַב
וְהָאֶתְמוֹל נִמְתָּח
עֵירֹם אֶל הַמָּחָר.