קובץ שיריו החדש של רוני סומק ("חותמות בדרכון הגוף", זמורה – מוציאים לאור, 2026, 96 עמודים) הוא תחנה נוספת במפעל חייו של משורר ידוע ואהוב, שאת שירתו אני מלַווה יובל שנים בערך, מאז פִּרסם את ספרו הראשון ("גּוֹלֶה", 1976) והיה עדיין סטודנט לספרות באוניברסיטת תל-אביב. לא פעם סיפרתי לידידיי שבזמן שהיה רוני סומק סטודנט באחד הקורסים שלי, לא דילגתי אפילו על שיעור אחד. גם כאשר סבלתי מכּאב-ראש או מכּאב-גרון הייתי מגיעה לכיתתי בבניין גילמן בשמונה בבוקר, כי אהבתי לראות את הברק שניצת בעיניו ולשמוע את הערותיו על ביאליק – שנבררו בקפידה, תמיד מקוריות ומחכימות.