close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  •  וכיתת אבי נחמיה תת מקלע לחנוכיה

    ליאת בן ישי | שירים | התפרסם ב - 11.12.23

    בַּיָּמִים הָהֵם בַּיָּמִים הָהֵם
    מוּל גְּבוּלוֹת בּוֹעֲרִים
    וּשְׁבִילִים אֲפֵלִים
    בֵּין שׁוּחוֹת וּשְׂדוֹת בּוּר
    בְּמִפְעַל תַּעַ"שׂ הֶחָבוּי
    מֵאֲחוֹרֵי בֵּית הַקְּבָרוֹת
    יָדָיו שֶׁל אָבִי נֶחֶמְיָה
    בָּנוּ תַּת מַקְלֵעַ וְקֶלַע
    תַּת מַקְלֵעַ שֶׁכֻּלּוֹ כֹּחַ וּתְבוּנָה
    כְּלִי שֶׁל אוֹר בִּשְׂדוֹת הַקֶּטֶל
    "קוֹרְאִים לוֹ עֻזִּי" הוּא אָמַר
    "וְזֶה הָרֹאשׁ שֶׁל עֻזִּי גַּל הַגָּאוֹן"
    "וּבְאֵלֶּה הַיָּדַיִם אָנוּ בּוֹנִים
    מְכוֹנַת הֶרֶג חֲדָשָׁה וּמֻפְלָאָה".

    בַּיָּמִים הָהֵם, בַּיָּמִים הָהֵם
    יָצְאוּ חַיָּלֵינוּ לִ "פְעֻלּוֹת הַתַּגְמוּל "
    וְהָ"עֻזִּי" בִּידֵיהֶם הָיָה לְפֶלֶא
    וְהַפֶּלֶא הָיָה לָאֵשׁ הַנּוֹקֶמֶת
    עִם שַׁחַר שֶׁל טְלָלִים
    שֶׁבּוֹ חַיָּלֵינוּ מְנַצְּחִים
    וְשִׁיר הַלֵּל בָּקַע בֵּין לַפִּידִים

    וְלָקַח אָבִי נֶחֶמְיָה
    אֶת יְצִיר כַּפָּיו הָאָהוּב
    תַּת מַקְלֵעַ מִפְּלָדָה יְצוּקָה
    וְכִתֵּת מִמֶּנּוּ חֲנֻכִּיָּה שֶׁכֻּלָּה אוֹר
    כָּבוֹד וְהָדָר לַחֲנֻכָּה
    וַאֲנִי בִּתּוֹ הַיְחִידָה
    טָבַלְתִּי אוֹתָהּ בְּזָהָב טָהוֹר
    וְעוֹמֶדֶת הִיא עַל הַמִּשְׁמָר
    וְזוֹהֶרֶת הִיא וּמְאִירָה
    כְּמוֹ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ
    כְּמוֹ בַּיָּמִים הָהֵם
    כְּמוֹ בַּזְּמַן הַזֶּה.

    מוקדש לאבי: נחמיה חבט שהיה אחד מצוותו של עוזי גל אשר תכנן ובנה את
    תת המקלע הידוע "עוזי" בשנת 1955.

    ליאת בן ישי

    ליאת בן ישי, מורה גמלאית לספרות עברית ומקרא. כותבת שירה ופרוזה ויוצרת סרטי תעודה. חברה בקבוצת משוררי ירושלים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגיות:

    אין תגיות

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    סלט פירות

    ניצה קרן
    אנחנו נפגשות לערב בנות. קוראות טקסטים שכתבנו, סיפורים ושירים שכתבו אחרים,...

    תיקון

    רחל היימן
    בסוף החליטה לכתוב מודעת דרושים. מה יש, חשבה, זה מה שדרוש...

    דיוניסוס ראסטה*

    מתי שמואלוף
    בִּמְהִירוּת הַמָּוֶת, הַמִּלִּים הֵעִירוּ אוֹתִי לִזְכֹּר שֶׁהַכֹּל בַּר חֲלוֹף. גַּם הַשִּׁיר...
    דילוג לתוכן