אטלנטיס | רון מיברג | הוצאת יצירה עברית | 2025 | 49 ש"ח | 349 עמ'

כשרון מיברג החליט שהגיע הזמן לעבור לאמריקה, בחרה המשפחה להתיישב דווקא בערבות המושלגות של מיין, בבית שנבנה ב-1830. הוא ידע שיהיה קר, שיהיה בודד ושקט ושאין מסעדות טובות בסביבה. ובכל זאת, הוא האמין שיהיה טוב. היה טוב, קשה, מאתגר ובסוף גם לבד.
אטלנטיס הוא אסופה מטוריו של מיברג שהופיעו ב"מעריב" ונכתבו מאמריקה ועל אמריקה, שפורשת מניפה של נושאים: מוזיקה, קולנוע, ספרות, טלוויזיה, וגם מסעדות, גיבורים, מסעות, ואגדות שהיו באמת. ובתוך כל אלה ארוגים לבלי הפרד החיים. בכתיבה אישית, חשופה עד כאב, טובלת במנות גדושות של אירוניה עצמית, הוא גם ממפה את מזג האוויר של הנפש.
רון מיברג, עיתונאי, עורך ומבקר תרבות. מאחוריו עשורים של כתיבה ועריכה בעיתונות הישראלית. הקול שלו, שסלל את הדרך לניו ז'ורנליזם העברי, מגדיר כבר שנים את האופן שבו אדם כותב את עצמו, שבוע אחרי שבוע, מבעד לצלילים, מבעד לחיים, לנצחי ולחולף. לאורך רוב שנות כתיבתו הוא כותב בעיתון 'מעריב'.

לדף הספר

חודש מאי היפיפה | לירון גולוד | כנרת זמורה דביר | 2025 | 84.8 ש"ח | 246 עמ'

ג'ייסון הוא אחראי התחזוקה של בניין בקווינס. הוא מקפיד שכפתורי המעלית יהיו מצוחצחים מדי יום, שאף אחד לא ישאיר שקיות זבל ליד הדלת ושהרצפות במסדרון יהיו מבהיקות. הוא מטפל בבניין במסירות ובאהבה, כאילו היה הילד שלו.
אבל ג'ייסון גם משתוקק לילד משלו. אחרי הכל, הוא כבר בן שלושים ושתיים ויש לו חברה שהוא גר איתה, ממש כמו אנשים רגילים. הוא נחוש להפוך לאבא בכל מחיר, אך הוריו המגוננים אינם מאמינים שהוא וזוגתו, ליזי, כשירים לגדל ילד ועושים הכל כדי למנוע ממנו להגשים את משאלתו.
כשזוג עם תינוק עובר להתגורר בבניין, תשוקתו של ג'ייסון הופכת לאובססיה, שמטילה צל על קארן, האם הצעירה והחרדתית. במסע להגשמת חלומו ובניסיונו לצאת לעצמאות יוצר ג'ייסון מערבולת כאוטית הנפערת למרגלות הבניין וטורפת את חייו ואת חיי דייריו.
חודש מאי היפהפה מפליא לשרטט דיוקן עוכר שלווה של נפש מסוכסכת הנאבקת במגבלותיה. לירן גולוד רוקמת רומן טורד מנוחה, מותחן פסיכולוגי חכם ומורכב, המונע מחרדות קמאיות ופריצת גבולות.

לדף הספר

הכורסה הירוקה | יובל נריה | כנרת זמורה דביר | 2025 | 74 ש"ח | 128 עמ'

ארבעים שנה שהיא שם, בבית החולים הפסיכיאטרי בירושלים, בונה יקום פרטי, מסועף, מלא פרטים ורמזים. היא לא שכחה דבר אך לא ברור עד כמה עולמה הפנימי קשור למציאות. ואז מגיע נדב, פסיכולוג צעיר עם שקט חיצוני ונפש סדוקה מהשירות הקרבי, והוא מקשיב לה באופן אחר. מתעקש להבין. לאט, נגד כל הסיכויים, היא מניחה לו להתקרב, אבל ככל שהוא מתקרב הוא מתקשה להבחין היכן נגמר השבר שלה ומתחיל אזור הדמדומים שבו הוא עצמו חי, וחווה על בשרו את מסקנתו של ויליאם פוקנר: העבר לעולם לא מת, הוא אפילו לא עבר.
בנובלה הכורסה הירוקה בוחן יובל נריה מה קורה כשמטפל יושב מול מטופל ופוגש בכאב שלו־עצמו, שאותו לא הצליח לרפא; מהלך האירועים בספר מגלה שטיפול נפשי עשוי להיות מן הדברים הנועזים ביותר ששני אנשים יכולים לעשות יחד מבלי לצאת מן החדר.
יובל נריה, מחבר רומן המלחמה ״אש״ על חוויותיו כחייל במלחמת יום כיפור (זמורה־ביתן 1989) הוא פסיכולוג קליני ומנהל תוכנית המחקר בפוסט־טראומה בֿמכון הפסיכיאטרי של מדינת ניו יורק ואוניברסיטת קולומביה.

לדף הספר

החוקים של הבנות | מיה יסעור | כנרת זמורה דביר | 2025 | 59 ש"ח | 128 עמ'

בשדה בוקר השמש לא שקעה כמעט אף פעם, וכולנו התרוצצנו יחפים ופרועים מהפנימייה לקבר, מהקבר לצוק, והנעורים בערו לנו על העור ורק רצינו להרגיש עוד ועוד מהדבר הזה שלא ידענו לקרוא לו בשם.
לבנים של שדה בוקר היה עתיד בהיר, נהיר, מזהיר. בנים תמיד יודעים לאן הם הולכים. מישהו כבר צייר להם מפה והם רק צריכים לדעת לקרוא אותה. אבל אנחנו היינו בנות.
פחדנו ושנאנו את עצמנו כמו בנות, ועמדנו בתחתונים מול המראה בחדר שלנו בפנימייה וכל אחת אמרה מה הכי מכוער בה. להיות בת אומר שאת חייבת להיזהר תמיד. כל הזמן.
ספרה הראשון של מיה יסעור הוא טקסט בשל ונפלא ומלא עסיס וטעם. העברית שלה יחפנית ופושטקית וגם אלגנטית ומדויקת. בעדינות ובתשומת לב היא מספרת סיפור אישי מאוד על מקום אחד ועל נערה אחת, אבל באורח פלא מחזירה אותנו, הקוראות והקוראים שלה, אל מה שאולי היו הנעורים שלנו ואולי הוא החלום שלנו על האור היוקד והחושך הסמיך של אז.

לדף הספר

מה שזוכרות הידיים | עומר מאיר ולבר | כנרת זמורה דביר | 2025 | 78.4 ש"ח | 240 עמ'

אצל השחקן ארתור דיירסקי, אין באמת הבדל בין במה לחיים, בין זיכרון לדמיון, בין כאב לעונג. ארתור, שעלה לישראל בגיל 12, חי עם בת זוגו לאה בבועה עירונית רוטטת – שני שחקנים במבוך של מין, מילים ותשוקה – והוא סוחף את שניהם למערבולת של פינות לב חשוכות ואכזריות, כשלפתע צץ מחייו הקודמים דמיטרי, נחוש לצרוב אותו כמו כוויית קור.
מה שזוכרות הידיים מלהטט בעולם שבו שפה עשירה, הֶקשרים קלאסיים ועומק פסיכולוגי מתקיימים לצד קצב פרוע. יחד עם ארתור, עומר מאיר ולבר נע בין רוסיה לישראל, ובין תרבות שלא למדה לבכות לכזו שלא יודעת לשתוק. הוא מתבונן בארתור עוטה דמויות ומסכות ומביט עמוק פנימה אל תוככי נפשו ונפשנו.
עומר מאיר ולבר, יליד באר שבע, הוא מנצח, מלחין וסופר. ולבר מופיע תדיר על הבמות המכובדות ביותר בעולם, ומביא איתו קול אחר שמבקש לחרוג מהכללים ולסחוף את שותפיו ומאזיניו אל מקומות לא מוּכּרים ומסעירים.

לדף הספר