דְּקִירָה קַלָּה, חִיּוּךְ, מַבָּט אֶל הֶעָתִיד
הָאֶתְמוֹל חָלַף, אֵין צוֹרֵךְ לְהַסְפִּיד
מַסָּע אָרֹךְ, כּוֹאֵב, עִם יַבָּלוֹת אֵין סְפֹר
בְּחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, בַּשָּׁרָב, וְגַם בִּימֵי הַכְּפוֹר

עוֹמֵד עַל סַף סִיּוּם, מֵרִים אֶת הַנֵּס
לְחַיֵּינוּ, בְּנֵי אֱנוֹשׁ, לֹא יוּכַל שׁוּב לְהִכָּנֵס
עִם נֶזֶק רָב וּכְאֵב וְכָל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ
הִשְׁאִיר אֶת חוֹתָמוֹ עַל יְקוּם דּוֹמֵעַ

אַךְ עִם דְּקִירָה קַלָּה וְזֶרֶם שֶׁל בְּרִיאוּת
תִּתְבַּהֵר הָאֲוִירָה, תִּשְׁתַּנֶה הַמְּצִיאוּת
קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמִּים יוֹפִיעוּ מִמִּזְרָח
הַיָּם יִפְתַּח אֶת דַּלְתוֹתָיו לְכָל פָּעוֹט, לְכָל אֶזְרָח

הַצִּבּוּר יִפְקַח עֵינַיִם, יֶאֱסֹף אֶת הַשְּׁבָרִים
יִתְעַשֵּׁת, יַחְזֹר לִפְעֹל עִם כֹּחוֹתָיו הַכַּבִּירִים
וְאוֹתָהּ דְּקִירָה קַלָּה שֶׁהוֹפִיעָה בְּמַפְתִּיעַ
תַּחְגֹּג אֶת נִצְחוֹנָהּ וְתָנִיף אֶת הַגָּבִיעַ