הוֹ שָׂטָן, תְּרַחֵם עַל יְגוֹנִי
אֲנִי מַלְאָךְ בֵּין הַמַּלְאָכִים
בָּגְדוּ בּוֹ הַכּוֹכָבִים
אֲנִי נָסִיךְ נָכְרִי, שֶׁשָּׁפַךְ זַעֲמוֹ
בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה
אַךְ כְּכָל שֶׁנִּכְנַע הִתְחַזֵּק
הוֹ שָׂטָן, אַתָּה יוֹדֵעַ הַכֹּל
אָפְלוּ יוֹדֵעַ אֶת מַחְבּוֹא הָאוֹצָר שֶׁל הָאֵל.
חָלַמְתִּי לִחְיוֹת בְּגַן עֵדֶן
וְהֵקַצְתִּי בַּגֵּיהִנּוֹם, שָׁם
פָּגַשְׁתִּי אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים
שֶׁגֹּרְשׁוּ מִגַּן עֵדֶן
אֶל הָאֲפֵלָה
עַתָּה עֲזֹב אוֹתִי
לִנְדֹּד וְלִנְשֹׁם
וְאַחַר כָּךְ לִישֹׁן תַּחַת עֵץ, בְּמָקוֹם
אָבוּד