הָלְאָה
כַּאֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה
הָיוּ בְּרוֹשִׁים
וְקָצֶה אֲוִיר
שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת שָׁמַיִם.
הִבַּטְתִּי מַעְלָה,
לֹא קָדִימָה
לֹא אָחוֹרָה
מַעְלָה
אֶל צִפֳּרִים שׁוֹרְקוֹת שִׂמְחָה
אֶל צַמְּרוֹת נַפְשִׁי הִבַּטְתִּי
וּמָצָאתִי
אֶת שֶׁעוֹלַלְתִּי
מֵרֹב שֶׁרָצִיתִי
לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה
מזדהה עם המבט מעלה אל צמרות נפשך, כה יפה המחשבה , ואקט הויתור על המבט קדימה או אחורה, על התובנה לחיבור אל נפשך, לעצמך, הרבה אהבה יש בך.
ממש הבטתי בנפש אל הצמרות עם התקדמות הקריאה שלי את השיר. תענוג צרוף. אושר של שיר