אִלּוּ שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ, אִלּוּ אָבִי שָׁאוּל

הָיָה פֶּתַע עוֹמֵד בַּדֶּלֶת, בָּא וְאוֹמֵר:

לֹא מַלְכוּיוֹת חִפַּשְׂתִּי לְעַצְמִי,

לֹא נְבוּאָה,

אֲפִלּוּ לֹא אֶת הַגִּלְבֹּעַ,

אֲפִלּוּ לֹא אֶת כְּנַף בִּגְדוֹ שֶׁל דָּוִד,

הַכֹּל הָיָה אַחֶרֶת, לֹא הֵבַנְתֶּם אוֹתִי

גַּם אֲנִי בְּקֹשִׁי מֵבִין.

אִלּוּ פֶּתַע, אָבִי, כָּךְ בַּדֶּלֶת,

הָיִיתִי אֲנִי, בִּתּוֹ, מַחֲזִירָה לוֹ בְּאָבִיו:

הֵיכָן זֶה נֶעֱלַמְתָּ, בְּאֵיזוֹ מְעָרָה, בְּאֵיזֶה שִׂיחַ

קִפַּלְתָּ גּוּפְךָ לְהֵחָבֵא? אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁחִפַּשְׂתִּי אַחֲרֶיךָ

שָׁנִים עַל שָׁנִים? שֶׁרַצְתִּי כְּמוֹ כַּלְבָּה בַּשָּׂדֶה

לְבַקֵּשׁ שֶׁתַּחֲזֹר, שֶׁתַּסְבִּיר.

שֶׁרָצִיתִי לִשְׁמֹר עַל שַׁלְוָות רוּחֲךָ בִּשְׁנָתְךָ, לִמְחֹק זֻעֲתְךָ,

לִהְיוֹת בִּתְּךָ הָאוֹהֶבֶת גַּם כְּשֶׁזָּמַמְתָּ עַל גַּב אַהֲבָתִי

אֶת מוֹתוֹ שֶׁל דָּוִד?

אִלּוּ הָיִיתָ דּוֹפֵק עַכְשָׁו, בְּרֶגַע זֶה, בַּדֶּלֶת,

הָיִיתִי נוֹפֶלֶת עַל חַרְבְּךָ בִּמְקוֹמְךָ, אַבָּא אָהוּב.