גַּם פּוֹשְׂקוֹת הַשְׂפָתַיִם שֶׁל אָלֶנְבִּי הוֹלְכוֹת לִישׁוֹן.

הַבַּיִת בֵּין תְּנוּמָה לְעֵרוּת

אַחַת מֵהֶן אֶוָה שְׁמָהּ אֲהוּבַת הַבַּיִת כֻּלּוֹ

תחמוק בין צִלְלֵי הַשֶּׁקֶט, לָרְחוֹב שֶׁעֲדיִן פּוֹעֵם.

רָזָה כְּחוּשָׁה כִּמְעַט נַעֲרִית, וְרִידֶיהָ תַּהֲלוּכַת נְמָלִים.

הִיא תִּשְׁבֹּר אֶת לִבָּן שֶׁל כָּל זוֹנוֹת הַבַּיִת כְּשֶׁיִּמְצְאוּ אוֹתָה בַּלַּיְלָה מֵאֲחוֹרֵי הַבִּנְיָן.

הַגּוּמִי עוֹד בֵּין שִׁנֶּיהָ לִזְרוֹעַ, עַל שְׂפָתֶיהָ מָרוּחַ חִיּוּךְ שֶׁל יוֹנֵק שֶׁנִּרְדָּם עַל הַשַּׁד.