תגובה ליצירה של לילי פרי: "כשדניאל ישיר"

אַהֲבָה לְכָל אָדָם יֵשׁ זְכוּת כְּמוֹ רֶשֶׁת קוּרִים
בְּתוֹךְ הַוְּרִידִים
לֶהָבָה מְלַבָּה
 יְחֵפָה נוֹשֶׁפֶת
מִשְׁתָּאָה שִׁבְעִים וְשִׁבְעָה
 אֵין לָהּ כְּלוּם
וְאֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא
רַק רַעַד מִצִּנָּה  
וְעֵירֹם
עַד אָבְדַן חוּשִׁים
עֵטָהּ חָפְשִׁי כּוֹרַעַת לֶעָפָר
מִצְחָהּ בּוֹעֵר
בְּאֵין רוֹאִים חֹם כְּפֶצַע
וְאֵינָהּ יוֹדַעַת
הֵיכָן הִיא
רַק עִקְבוֹתֶיהָ בַּחוֹל כִּשְׂמִיכַת טְלָאִים
וְגוּפָהּ כָּבֵד בִּזְמַן
אֵין קֵץ צְרִיכָה לִשְׁמֹר עָלָיו
לָלֶכֶת מִשָּׁם אֶל יֹפִי רוֹדֵף יֹפִי
 עַד תְּחוּם הָאֹפֶק
בְּאֵינְסוֹף שִׁקּוּי נִמּוֹחַ בַּפֶּה
 הוֹפֵךְ אוֹתָהּ מְלַקֶּקֶת כְּמִיהָה
וְלֹא מִתְאַפֶּקֶת בֵּין יְרֵכֶיהָ
רַכּוּת שֶׁאֵינָהּ מַשְׁאִירָה סִימָנִים.

**איור ראשי: שרון וובר-צביק.