אַחַר הַר, עוֹמֵד תָּמִיד עוֹד הַר

גַּיְא, מִישׁוֹר, שְׂדֵה סֶלֶק, שָׂדֶה מְסֻקָּל,

עֲלֵי שַׁלֶּכֶת

רוּחוֹת סוֹעֲרוֹת, מַשַּׁב רוּחַ קַל

דָּבָר נוֹגֵעַ בְּדָבָר,

וַאֲפִילּוּ, לַיָּם אֵין לְאָן לָלֶכֶת,

לַמְרוֹת הָרוּחוֹת, גָּעַשׁ הַגַּלִּים,

כָּל הָאֳנִיּוֹת, הַמִּפְרָשִׂים וְהַתְּרָנִים-הָאַדִּירִים,

וְסִיבּוּבֵיהֶם הַפִּרְאִיִּים שֶׁל גַּלְגַּלֵּי הַתְּנוּפָה

מִכָּל עֶבְרֵהֶם הַיַּמִּים מֻקָּפִים בַּאֲדָמָה

דָּבָר נוֹגֵעַ בְּדָבָר

אֶבֶן בְּאֶבֶן,

אִם כָּךְ,

עַל מַה מֻנָּח כִּסֵּא הַכָּבוֹד?

כֵּיצַד יוֹשֵׁב הַיּוֹשֵׁב בַּמְּרוֹמִים

אִם אֵין כְּלוֹנְסָאוֹת תּוֹמְכוֹת מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם?