close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • שירה תיאולוגית עזת מבט - Post Image
    • שירה תיאולוגית עזת מבט
    • דורון בראונשטיין
    • התפרסם ב - 30.12.19

    “תועפות בראשית” | יהודה לייב ויטלזון
    עמדה, 2019.

     

    יהודה לייב ויטלזון מתגלה בספר שיריו “תועפות בראשית”, אשר ראה אור ב-2019 בהוצאת “עמדה”, כמשורר היונק מן המקורות, המחובר בעבותות לעולמות נשגבים, אשר כמו מעמיקים בו את התבונה ואת הצורך להביע את עצמו – ובכך את אמונתו – באמצעות כתיבתו.

    הספר מכיל שירת אהבה המחולקת במישרין בין אהבה לאישה ובין אהבה לאלוהים וניכר כי שתי אהבות אלו הינן האהבות המחוללות, המשמעותיות-משפיעות ביותר בחייו של ויטלזון ויש בשתיהן מן הביחד הבראשיתי, המחבר את המשורר לא רק לאל ולאישה, כי אם יותר מכל – אל עצמו.

    השיר “יתאחדו” (עמוד 14), לשם ההדגמה, מבהיר את אהבתו של הכותב ל”אישה של חייו” ומנכיח בדיוק רב את אמנות הכתיבה הפיוטית שלו. אין ספק בשיר זה כי “האישה של חייו” הינה דמות מכוננת – שלא לומר שליטה – בחייו, ואף לשם ההבהרה, ללא אותה האישה כל יצירתו – שלא לומר כל חייו, כל קיומו – לא יהיו משמעותיים כלל ועיקר. היא-היא הכוח שלו – הן ביצירה, הן בקיומו הממשי, והיא הרוח שלו המרוממת אותו אל הכתיבה.

    בשירו “בצלם” (עמוד 27) אף מצטט המשורר מן המקורות ומדגיש בשימת לב מיוחדת את אהבתו-הערצתו לאלוהים, וב”הנפש הכסופה” (עמוד 41) ניכרת אווירת הקדושה השורה על ויטלזון הבאה לכדי ביטוי בבחירת המילים שלו.

    על אף שהספר הינו “יהודי” מעצם הגדרתו, אני דווקא חשתי בו משהו מן הנצרות. התחושה שאפפה אותי – מפתיע ככל שהדבר יישמע – הייתה כמעין תחושה של ביקור בכנסייה (לפחות בכמה מן השירים) ולתחושתי, רוח הקודש שבו יכולה לגעת לא רק ביהודים מאמינים אלא בבני כל הדתות – יהיו אלו אשר יהיו ותהא אמונתם אשר תהא.

    על הספר כולו – על כל שיריו, ללא יוצא מן הכלל – שורה אווירה שמיימית משהו ולשם הדיוק, ראוי לציין כי שירתו של ויטלזון, לדידי, הינה שירה תיאולוגית אשר כוחה טמון הן במרכיב העל-זמניות אשר בה, הן במרכיב עזות המבע – והדיוק הרב – של מילותיו.

    דוגמה ראויה לכך מצויה בשירו “תועה במדבר” (עמוד 67), המסביר את חשיבות המקום והזמן ומנכיח את ארעיותנו הקיומית. מה בעצם חשוב, כמו שואל המשורר בשיר זה, והרי “שמיכת המוות לכל חי, פרוש לך כל העת.” הוא טוען. ואם כך הוא, מסיים ויטלזון בשאלה קיומית כמו-פילוסופית: “האם מתקדם הזמן או שנשכחתם שניכם.” אך אין הוא מסיים בסימן שאלה כי אם בנקודה, כמו אין זו שאלה כלל וכלל מבחינתו כי אם הרהור – ואף יתרה מכך, קביעת עובדה – אודות החיים שלנו כאן, במקום הזה.

    לעיקרו של עניין, אני ממליץ בחום לקרוא את “תועפות בראשית” ודווקא ממליץ לחילוניים שבינינו לקרוא אותו. דווקא להם, לעניות דעתי, יוטב לעיין בכתביו של ויטלזון ולנסות להתחבר לקולו העז והכן כדי להבין את עביותן של משמעויותיו המחזקות את ההיגיון אשר הוא-הוא שורש אמונתו. ואין זה משנה אם אמונתו היא באלוהים או אם זו משלבת כוחות באמונה באישה, יכולותיה וכל מה שהיא מייצגת עבור בן זוגה. גם אם כך וגם אם כך, ניכר כי ויטלזון שמח עם מצבו ועם עצם קיומו ורואה אור בכל אשר הוא פונה. ישנו מוטיב של נס בחייו המפעפע כחוט השני דרך כל כתיבתו והופך אותה לחיה ולבעלת היבט מציאותי – אם תרצו, מפוכח מאין כמוהו – אודות חייו – הן כאדם מאמין, הן כגבר.

    מצאתי עניין רב בספר זה דווקא בגלל שהוא רחוק – לכאורה – מדרכיי והיה בו עבורי משהו מפעים, מעורר מחשבה, יפה מאין כמוהו – בין היתר, בהקשר של מושאי הטבע, האדמה וארץ ישראל הממלאים את שירתו של ויטלזון – אשר לעתים חשתי שביטוייהם באים דרך תיאוריו האוהבים והחומלים של “האישה של חייו”, כבמעין אנלוגיה וקוויי חיבור בין האל (והטבע, האדמה וארץ ישראל) לאישה שאיתו.

    לסיום, ראוי לציון גילו הצעיר של המשורר (יליד 1985). עובדה זו חשובה, מסקרנת וגורמת לי לרצות לקרוא גם בעתיד משיריו של משורר זה, בתקווה שגם ספריו העתידיים יפתחו עבורי צוהר אל עולם – או ליתר דיוק, עולמות – אחרים, נשגבים, ובכך יקרבו אותי אל המשהו האחר הזה – שלו יש ממנו כה הרבה – ויקדמו אותי אל עבר עולמו שלו, אל עבר מקורותיו שלו, תיאולוגיים-אמונתיים-בראשיתיים, ובכך יראו לי פן אחר – שאינני מקורב אליו – של החיים.

     

     

    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית