רומן העוסק בהברחת כתב היד של "ד"ר ז'יוואגו" למערב, חושף את החשיבות הגדולה שייחסה הסי. איי. איי לערך התעמולתי של הספר

מלחמה רבתי התנהלה בחודשים האחרונים בין המו"לים בארה"ב ובאנגליה סביב ספרה הראשון של לארה פרסקוט, סטודנטית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת טקסס, "We Were Never Here" ("לעולם לא היינו כאן"), שהטיוטה הראשונה שלו נכתבה במסגרת לימודיה.

לאחר שעיבדה את העבודה לרומן והעבירה אותו לסוכן ספרותי, הוצפה פרסקוט בהצעות של מו"לים, לפרסם את ספרה הראשון תמורת סכומים שנסבו סביב 2 מיליון דולר.

הרומן של פרסקוט עוסק בסיפור הברחתו של כתב היד של "ד"ר ז'יוואגו" מבריה"מ למערב בשנת 1957. פרסקוט התבססה על הספרים האוטוביוגרפיים של אשתו של המחבר, בוריס פסטרנק, ושל הפילגש והמוזה שלו, אולגה איוינסקיה (שב-1987 ראה אור גם בתרגום עברי של צבי נוסבאום בהוצאת "זמורה ביתן" תחת השם "בשבי העתים: חיי עם פסטרנק"), ועל השיחות שניהלה עם עובדי הסוכנות לביטחון לאומי בארה"ב, הסי. איי. איי.

לא פחות מ-12 מו"לים נלחמו על פרסום ספרה של פרסקוט; "פינגווין רנדום האוז" הבריטי זכה בכבוד תמורת סכום בן 6 ספרות. בארה"ב זכתה בכך הוצאת "קנופף", שגברה על 13 מתמודדים, ותשלם לפרסקוט סכום בן 7 ספרות. על פי המגזין "פבלישר'ס וויקלי", זו לא הייתה ההצעה הגבוהה ביותר, אך בזכות המוניטין של "קנופף", שפירסמה את "ד"ר ז'יוואגו" במקור, ההחלטה נפלה עליה.

"We Were Never Here" נמכר מאז ב-9 מדינות נוספות, ועוד שש בדרך. פרסקוט, ששימשה כיועצת פוליטית לפני שנחתה במרכז מיצ'נר היוקרתי לכתיבה יוצרת באוניברסיטת טקסס, אמרה שהיא מבולבלת ונפעמת מכל המהומה סביב ספרה.

החיים והאהבה

פרסקוט החלה לכתוב את הרומן בשנת 2015, לאחר שקראה את המסמכים המסווגים של הסי.איי.איי על הפעילות החשאית של הסוכנות בבריה"מ בשנות המלחמה הקרה. מדובר במסמכים שהיו פעם חשאיים, ובאחרונה הם נחשפו לציבור הרחב. המסמכים, שאמנם כוללים שמות בדויים, היוו עבור פרסקוט השראה "למלא את המקומות הריקים בהמצאות ספרותיות," כדבריה.

"עלילת 'ד"ר ז'יוואגו' אמנם סובבת סביב סיפור האהבה בין יורי ז'יוואגו ללארה אנטיפובה, אך הוא מקיף גם את מהפכת אוקטובר ואת מלחמת האזרחים ברוסיה, כמו גם סוגיות כחרות אינדיווידואלית אל מול הקולקטיביזם הכפוי בבריה"מ. אך עבורי, הנושא העיקרי של 'ד"ר ז'יוואגו' הוא יותר החיים והאהבה מאשר הפוליטיקה", אמרה פרסקוט ל"פבלישר'ס וויקלי".

באחד המסמכים של הסי.איי.איי מ-1958 (שנת פרסום הספר במערב), שפורסמו לציבור, כתב ראש המחלקה לרוסיה הסובייטית: "המסר של פסטרנק הוא הומני. הוא טוען כי כל אדם זכאי לחיים פרטיים ולכבוד אנושי, בלא קשר לדעותיו הפוליטיות או תרומתו למדינה. מסר זה מהווה אתגר לאתוס הסובייטי של הקרבה מצד האינדיווידואל על פי השיטה הקומוניסטית."

בכיר נוסף בסי.איי.איי טען במסמך נוסף: "יש לנו כאן הזדמנות לגרום לאזרחי בריה"מ לתהות מה לקוי בממשל הסובייטי, כשיחשבו כיצד יצירה ספרותית נפלאה של אחד הסופרים הגדולים ברוסיה, אינה יכולה להתפרסם בארצם, ואזרחיה לא יכולים לקרוא אותה."

"הסיפור אודות משטר שפעם האמין כי הספרים יכולים לשנות את האידיאולוגית וכיום הפך את עורו, חייב להיות מסופר, עכשיו יותר מאשר בעבר," טוענת פרסקוט. "בשנות המלחמה הקרה, שני הגושים, הן הסובייטי והן המערבי, האמינו כי ספרות יכולה לשמש כנשק לשינויי אידיאולוגיה. כיום כלים כמו פייסבוק וטוויטר יכולים לשמש כפלטפורמה תעמולתית, אך לפני 60 שנה הן הסובייטים והן האמריקאיים השתמשו לצורך כך בספרים." כפי שאמר ראש המחלקה למבצעים חשאיים בסי.איי.איי בהופעתו החשאית בפני הסנאט ב-1961, ספרים שונים מכל אמצעי תעמולה אחר. "ספר בודד אחד יכול לשנות בצורה משמעותית אידיאולוגיות של ההמונים יותר מאשר כל מדיה אחרת," הוא טען.

תשוקות וסבל

סלינה ווקר, מנהלת בית ההוצאה "פינגווין רנדום האוז", שכאמור יוציא את הספרה של פרסקוט באנגליה, אמרה כי אהבה את "We Were Never Here" החל מהמשפט הראשון שלו והחליטה מיד כי ההוצאה צריכה לפרסם אותו. "הרומן מהווה דוגמה לפרוזה היסטורית במיטבה, והוא משאיר את הקורא מרותק. הוא עוסק בגיבורים נסתרים, תשוקות חבויות, סבל, שברון הלב וייסורים. יותר מכל הוא עוסק בספר יוצא מהכלל, וכיצד תוכנו הצליח לשנות את חיי הקוראים."

"ד"ר ז'יוואגו", שכאמור נכתב ב-1957, אך נדחה על ידי ההוצאות בבריה"מ מסיבות פוליטיות, הוברח למערב על ידי מו"ל איטלקי בשם ג'יאנג'אקומו פלטרינלי, לאיטליה, שם הוא פורסם לראשונה בשפת המקור, רוסית. לאחר מכן הוא תורגם ופורסם באיטלקית ובאנגלית, ושנה לאחר מכן פסטרנק זכה בזכותו בפרס נובל לספרות. אך בריה"מ גייסה את כל המאמצים על מנת לשכנע את ועדת הפרס שלא להעניק אותו לפסטרנק, וגם הפעילה מכבש של לחצים על פסטרנק, מה שגרם לו לוותר על הפרס. כעבור שנתיים, ב-1960 נפטר פסטרנק מסרטן.