אֲנִי מְנִיחָה אֶת חֵרוּתִי בְּהַר הַמְּנוּחוֹת,

וְהוֹלֶכֶת יְחִידָה שֶׁלֹּא אֶשְׁמַע תֵּבָה

וְלֹא אֶשְׁמַע בֶּכִי אוֹ דְּמָעוֹת שֶׁל חֲזָרָה

וּבֵינְתַיִם הַקַּרְסֻלַּיִם הַדַּקִּים צוֹעֲקִים בַּדֶּרֶךְ הַקָּשָׁה

הָעוֹזֶבֶת אֶת הָהָר וּמְטַפֶּסֶת וְעוֹזֶבֶת שָׁנָה אַחַר שָׁנָה בָּאָבִיב

וְהַשִּׂמְלָה קַלָּה וּכְבָר קְרוּעָה מְעַט וְהַשֵּׂעָר הָעַרְמוֹנִי

מְעוֹרֵר רַחַשׁ חַי כְּשֶׁעוֹלָה וּמִתְגַּבַּהַת שִׁירַת הַיָּם

עַד שֶׁמִּתְפַּקַּעַת יְבָבָה, מַכָּה בְּפִנּוֹת גּוּפִי

וַאֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל סְדִין מֶשִׁי וּשְׂפָתַי אֲדֹם עַז פְּרִי עָסִיס,

וּבְהַר הַמְּנוּחוֹת נִצְבָּעִים הַשָׁמַיִם שָׁחֹר שֶׁנְהָב.