יעקב איילי הוא שחקן, מחזאי, תסריטאי, משורר וסופר ישראלי. הוציא מספר ספרי שירה ושיחק, בין היתר, בהצגות תיאטרון של הבימה והקאמרי, כתב וביים את הסרט "חלונות", בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי. לאחרונה יצא ספר שיריו האחרון "השארנו אור במטבח" בהוצאת "יצירה עברית".

1. למה אתה כותב? מאיזה מקום פורצת הכתיבה?
   נעבור לשאלה הבאה.
   
2. באיזה גיל התחלת לכתוב? מתי הרגשת שאתה יודע לכתוב
   התשובה היא, מעט אחרי שהתחלתי לקרוא, בגיל 19 בערך. אבל על זה, בבקשה נדבר כשנדבר רק על זה.
   
3. באיזה שלב התחלת להתייחס לעצמך כסופר?
   אני?- אף פעם כסופר. אני משורר ואני יודע את זה המון זמן. אני בכלל איש תיאטרון בהשהייה. לשחק, אני לא משחק כל כך עכשיו. אני מחכה שיעלו מחזות שלי. מי שצריך לדעת על המחזות שלי יודע, קרא אותם ויודע את איכותם.. כשיום אחד יהיה לעולם הזה זמן לזה, זה יקרה.
   
4. קח אותנו ביד ליום כתיבה טיפוסי שלך?
   אם אני אקח אתכם ביד, לא יתחשק לי לכתוב, יתחשק רק לקחת אתכם ביד.
   
5. איפה אתה כותב, תאר לנו את סביבת העבודה שלך?
   איפה שאפשר להשעין גיליון או אייפד ויש מספיק מקום להזיז את הידיים. את המחזור ׳שירי ערב לטמגוצ׳י׳ למשל, אם כבר מדברים על הספר ״השארנו אור במטבח״, הרגשתי מתחיל לבקוע אז הסתובבתי כל הזמן עם דפים ועט… בסוף המים התחילו לרדת תוך כדי נהיגה על כביש ירושלים; אמות הידיים על ההגה, והעט על הנייר. אחר כך עצרתי על השוליים וגמרתי את מרבית העסק הזה בצ׳יק צ׳ק. מאוחר יותר, כמובן שלמחזור נוספו עוד שירים העוסקים בדרך הנכונה שיש לטפל בטמגוצ׳י.
   
6. מה או מי גורם לך השראה?
   שוועה לאהבה
   
7. מה בולם אותך? מה מקשה עליך לכתוב?
   שוועה לאהבה
   
8. האם הכתיבה שלך מתחילה מהדמויות או מהעלילה, ואיך אתה מפתח הלאה?
   אני מקווה שהכתיבה שלי מתחילה מהדמויות. עלילה זה דבר וולגרי.
   
9. איך אתה יודע שטקסט מוכן? שכתב היד יוצא ממך לדרכו?
   בשירה זה פשוט, הדבר פשוט כתוב. בפרוזה? זה אף פעם לא מסתיים, הספר כרוך כבר בידיך ואתה אומר, אחח, כאן יכול… זה למה תיאטרון היא האומנות הכי מקסימה שיש. כי ״מחר ב 10:00 ראן על מערכה ראשונה, נא לדעת בעל פה״. ובחמישה בחודש יש פרימיירה…
   
10. אילו סיכונים לקחת בכתיבה שלך שהשתלמו בסופו של דבר?
    לא רוצה להישמע מתנשא. אבל מעולם לא לקחתי סיכון באומנות שלי… (יש בטח מי שאומר בליבו, זה מעיד על עצמו שהוא לא לקח סיכונים ואני עוד אחשוב עליו שהוא מתנשא… אז זהו, שכן).
    
11. מהם החלקים שאתה הכי אוהב והכי פחות אוהב בתהליך הוצאת ספר לאור?
    נורא להוציא ספר. זהו. נורא. (בניגוד לכתיבה עצמה שהיא נהדרת).
    
12. אילו ספרים או סופרים השפיעו הכי הרבה על הכתיבה שלך?
    מכיוון שאני כותב בסיגנון שלי והדבר נובע רק מהמעיין שלי, יש לי אולי חיבה לאומנים שגם הם עושים את זה; אומנות שמזינה את עצמה ובכל זאת קשובה לעולם.
    
13. האם ואיך אתה עושה שימוש כסופר במדיה החברתית?
    לא עושה שימוש במדיה כסופר ומשתדל לא לעשות בה שימוש בכלל. אני מצייר, עטיפת הספר היא ציור שלי. לפעמים אני מעלה סדרות של ציורים. אם אוהבים ומגיבים, אני מאד מאד שמח. אני מאד אוהב שאוהבים אותי. להראות לכם דוגמה מהסדרה השתקפויות?
    
14. אילו תגובות אתה מקבל מקוראים?
    פעם, כשהייתי מאד צעיר, רעייתי הביאה שירים שלי לנתן זך. הוא אמר לה, "תגידי שאני רוצה לפגוש אותו, שיבוא מחר לקפה". זאת הייתה התגובה הראשונה מקורא, נתן היה הראשון שקרא אותי. ובדרכו המיוחדת של זך, זאת הייתה התגובה הכי חמה שקיבלתי בחיי.
    פעם אחרת, בלילה, הלכתי ברחוב פתאום קול נשי קרא אלי; היי, המשורר של החתולים. חיכיתי שם בחושך והיא הבליחה…
    ופעם קיבלתי מעמוס עוז מכתב שהוא חיבר משברי שירים שלי שאוחדו לכדי מכתב. זה היה כמובן הרבה יותר ממה שיכולתי לקוות לו בכלל.
    
15. על כמה פרויקטים אתה עובד בו זמנית?
    אני מכונת אומנות. אבל מאד פרימיטיבית; אני עובד על המון פרויקטים. אבל, בעצלות נוראית… לדוגמא; ״המלט, הנוסח המלא״. זה מתחיל בעיר ויטנברג בה לומד הנסיך ויורש העצר של דנמרק. הוא דוחה את נסיעתו הביתה. חובה עליו כנסיך לנסוע אל הכתר!!- אבל בגלל שהוא חתיכת זיין, הוא מתמהמה והוא ייענש על כך… מי ששם לב אלי, יכול לראות שהיצירה שלי מתכתבת עם עצמה כל הזמן (אם זה לא היה ברור מתחילת הראיון הזה); גיבור הרומן שלי, עלבון ולוחמה בשטח בנויי, שיצא בקיבוץ המאוחד, מיכאל קליינהאוס, מתכתב, כמובן, עם גיבור סיפרותי אחר, מיכאל קולהאס שפעל בעיר ויטנברג; הוא שרף את העיר. קליינהאוס שלי, אינו שורף ערים כמו קולהאס. הוא יורה 5 כדורים וטיל… בדיוק לאן שצריך.
    
16. מה אתה עושה כאשר אתה לא כותב?
    אפשר לשנות את השאלה למה אתה עושה כשאתה לא עושה אומנות. והרי התשובה; כלום.
    
17. על מה אתה עובד עכשיו?
    על הכל.