close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מכתב לאלוהים

    ענת גרי לקריף | שירים | התפרסם ב - 09.08.24

    שָׁלוֹם אֱלֹהִים,
    שָׁלוֹם.

    תַּגִּיד,
    וּסְלִיחָה שֶׁאֲנִי פּוֹנָה אֵלֶיךָ בְּגוּף רִאשׁוֹן,
    לְצַעֲרִי אֵין לָנוּ זְמַן בְּעִבְרִית לִפְנוֹת בְּגוּף שְׁלִישִׁי.
    הַזְּמַן נִגְמַר.
    נִקְצַר.

    אָז תַּגִּיד,
    זוֹכֵר אֶת מֹשֶׁה?

    כֵּן, הַהוּא שֶׁרָצוּ לְהַשְׁלִיךְ אוֹתוֹ לַיְּאוֹר וּבַסּוֹף הוּא רַק שָׁט עָלָיו,
    וְנִצַּל.
    נִצַּל בִּזְכוּת אִשָּׁה. בִּזְכוּת נָשִׁים.
    בִּזְכוּת אִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁהֵפֵרָה חֹק,
    בִּזְכוּת אֲחוֹתוֹ הָאַמִּיצָה שֶׁשָּׁמְרָה מֵרָחוֹק,
    וּבִזְכוּת בַּת פַּרְעֹה…
    כֵּן, בִּתּוֹ הַיָּפָה שֶׁל הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא
    שֶׁאָסְפָה וְשָׁמְרָה וְטִפְּלָה…

    נָשִׁים.
    אַתָּה שׁוֹמֵעַ אֱלֹהִים?!
    נָשִׁים.
    לֹא גְּבָרִים.
    לֹא אֱלֹהִים.

    וּמֹשֶׁה, הוֹ מֹשֶׁה,
    זֶה שֶׁבָּא מִן הָאַרְמוֹן אֲבָל הָיָה לוֹ
    בְּלֵב הָמוֹן
    רֶגֶשׁ, חֶמְלָה וְצֶדֶק לְלֹא פְּשָׁרָה,
    הוּא… רָצַח.
    וְלֹא נֶעֱנַשׁ בִּידֵי אָדָם, כִּי לְמַזָּלוֹ בָּרַח,
    וְלֹא נֶעֱנַשׁ מִיָּדְךָ כִּי הַדִּבְּרוֹת הַהֵן,
    כָּל הָעֶשֶׂר,
    עוֹד לֹא יָרְדוּ אָז מִן הָהָר אֶל הָעָם
    וְהַלּוּחוֹת עוֹד טֶרֶם יֵחָתְמוּ אָז בְּדָם.

    אָז הַחֵטְא הַהוּא שֶׁנֶּחֱטָא בְּטֶרֶם,
    נִשְׁכַּח, נִסְלַח, נִשְׁטַף בַּזֶּרֶם,
    וְרַק כְּשֶׁמֹּשֶׁה,
    עִם הַמַּטֶּה,
    הִכָּה בְּסֶלַע…
    מִבְּלִי שֶׁקִּבֵּל מִמְּךָ הוֹרָאָה שֶׁל קֶבַע,
    רַק אָז הִתְהַפַּכְתָּ עָלָיו,
    כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה לְךָ לִפְעָמִים מוּל הָאֱנוֹשׁוּת,
    וְשָׁלַפְתָּ מֵהַשַּׁרְווּל הָאֱלֹהִי שֶׁלְּךָ עֹנֶשׁ לְלֹא הֲגִינוּת.

    מָה נִסְגַּר אִתְּךָ, בֶּאֱמֶת!
    זֶה הֲרֵי יָדוּעַ שֶׁבַּסְּלָעִים
    לִפְעָמִים יֵשׁ מַיִם שֶׁנִּלְכָּדִים,
    כְּמוֹ שֶׁקּוֹרֶה גַּם לִבְנֵי אָדָם לְעִתִּים.
    וּמֹשֶׁה הִכָּה,
    כִּי בְּעִבְרִית לִפְעָמִים אֵין זְמַן לְחַכּוֹת לִפְקֻדָּה,
    וְצָרִיךְ לְקַבֵּל הַחְלָטָה מְהִירָה.
    וְאֵין זְמַן לְחַכּוֹת לְנִסִּים – צָרִיךְ לְיַצֵּר אוֹתָם.
    אֲפִלּוּ מִתּוֹךְ סְלָעִים…

    וְכֵן.
    מַיִם פָּרְצוּ וְהָאֲנָשִׁים רָווּ
    אֲבָל אַתָּה לֹא שָׁכַחְתָּ.
    לֹא.
    כִּי לָמָּה שֶׁתִּשְׁכַּח?
    הֲרֵי אַחֲרֵי אַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשִׁים שְׁנוֹת
    עַבְדוּת בְּמִצְרַיִם,
    בָּהֶן הָיָה הַזִּכָּרוֹן שֶׁלְּךָ רָדוּם,
    פִּתְאוֹם הוּא הִתְעוֹרֵר וְסֵרֵב שׁוּב לנום.
    וְיָצָא קִצְפְּךָ עַל מֹשֶׁה שֶׁהִכָּה
    כִּי הָיָה חַם
    וְהוּא הָיָה חָכָם
    וְהָעָם הָיָה מְחֻכָּם, וּבְתוֹךְ זְמַן קָצוּב
    בָּנָה לוֹ עֵגֶל זָהוּב
    כִּי הָיָה חַיָּב לְהַאֲמִין בְּמַשֶּׁהוּ קָרוֹב
    שֶׁאֶפְשָׁר לָמוּשׁ
    וְאַתָּה,
    עִם כָּל הַכָּבוֹד,
    לֹא נָתַתָּ לָהֶם זְמַן לְסַגֵּל אֱמוּנָה
    שֶׁאַתָּה תָּמִיד כָּאן,
    וְשֶׁמֹּשֶׁה בֶּאֱמֶת יָשׁוּב.
    לֹא נָטַעְתָּ בָּהֶם בִּטָּחוֹן
    שֶׁאַתָּה בִּכְלָל מוּכָן וְרוֹצֶה וְיָכוֹל
    לְהָכִיל,
    וְעַל הַסֶּלַע הַהוּא שֶׁמִּמֶּנּוּ יָצְאוּ מַיִם חַיִּים
    לֹא סָלַחְתָּ וְסָתַמְתָּ
    אֶת הַגּוֹלֵל וּמָנַעְתָּ
    מִמֹּשֶׁה לְהִכָּנֵס
    וּמֵחֲלוֹמוֹ לְהִתְמַמֵּשׁ,
    חֲלוֹם עַל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת
    אֶרֶץ מְקֻלֶּלֶת, מְכֻשֶּׁפֶת, מְהַפְּנֶטֶת, מְשֻׁסַּעַת.
    אֶרֶץ מַבְטִיחָה וְלֹא מְקַיֶּמֶת, אֶרֶץ
    שֶׁאֵין לָנוּ בִּמְקוֹמָהּ אַחֶרֶת,
    רַק כִּי אַתָּה הֵפַצְתָּ שְׁמוּעָה שֶׁהִיא שֶׁלָּנוּ
    בְּצֶדֶק וּבִזְכוּת,
    וְעַל הַדֶּרֶךְ בִּקַּשְׁתָּ שֶׁנַּהֲרֹג וְנַשְׁמִיד
    וְגַם נִלָּחֵם עַד אַחֲרִית
    בְּכָל מִי שֶׁטּוֹעֵן עָלֶיהָ אַבָּהוּת…

    וְרַק עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת לֹא 'תָּפְסוּ'
    וְלֹא נֶחְשְׁבוּ וְלֹא נִסְפְּרוּ
    כְּשֶׁמְּדֻבָּר בְּחֻקִּים שֶׁקָּבַעְתָּ
    מוּל חֻקִּים שֶׁאֲחֵרִים קָבְעוּ.

    אָז שְׁמַע אֱלֹהִים,
    נִשְׁאֲרוּ לִי לוֹמַר רַק עוֹד כַּמָּה מִלִּים
    וּכְבָר
    כְּבָר אֲנִי מְסַיֶּמֶת.

    אוּלַי נוֹלַדְתָּ וְהִתְגַּלֵּיתָ בַּסְּנֶה הַבּוֹעֵר
    אֲבָל מֵאָז בָּעֲרוּ כָּאן כְּבָר
    כָּל כָּךְ
    הַרְבֵּה
    דְּבָרִים אֲחֵרִים.
    כּוֹלֵל אֲנָשִׁים
    נָשִׁים
    יְלָדִים
    בָּתִּים
    בַּמִּדְבָּר שֶׁלָּנוּ אֵין מַיִם
    וְהַיָּם נֶחֱצָה רַק פַּעַם אַחַת לִשְׁנַיִם,
    וְגַם זֶה קָרָה לִפְנֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה יָמִים…
    אָז תַּעֲשֶׂה לָנוּ טוֹבָה,
    אוּלַי אַחֲרוֹנָה,
    נַסֵּה בִּמְכִירָה שֶׁל חֶפְצֵי יָד שְׁנִיָּה
    לִמְכֹּר אֶת הַלּוּחוֹת הַלָּלוּ בְּיַחַד עִם הַתּוֹרָה,
    כִּי אִם אַתָּה, עַל מַקֵּל אֶחָד
    שֶׁהוּטַח בְּסֶלַע אֶחָד
    בַּמִּדְבָּר הַחַם
    לֹא סָלַחְתָּ,
    אָז לָמָּה שֶׁאֲנַחְנוּ נִסְלַח לְךָ עַל כָּל הַחֲטָאִים
    שֶׁמּוּלֵנוּ חַטָּאת?
    בּוֹא נִקַּח מַחְשְׁבוֹן וּבְיַחַד נִסְפֹּר
    שִׁשָּׁה מִילְיוֹנִים
    וְעוֹד נוֹסִיף
    נִרְצְחֵי פּוֹגְרוֹמִים שֶׁל פַּעַם וּפוֹגְרוֹם שֶׁל הַיּוֹם
    1400 יַלְדֵי טֶבַע וָפֶרַח שֶׁנָּפְלוּ קָרְבָּן לַטֶּבַח
    וְאֶת כָּל הַחֲלָלִים שֶׁגּוֹבָה מִלְחָמָה שֶׁחָרַטְתָּ עַל דִּגְלְךָ לָנֶצַח…

    לֹא רוֹצֶה לִסְפֹּר?
    אָז
    בּוֹא
    נַעֲצֹר.

    אֲנִי אִתְּךָ אֶת הָרוֹמָן
    סִיַּמְתִּי מִזְּמַן

    סָגַרְתִּי גַם אֶת הַחֶשְׁבּוֹן.

    ענת גרי לקריף

    ענת גרי לקריף, משוררת, סופרת וצלמת. מנחת קבוצות כתיבה ומתגוררת בקריית ביאליק. פרסמה שלושה ספרים: "שומעים את צעדיך" - שירים הוצאת חדרים 2014 "אולי בכל זאת" - רומן היסטורי הוצאת מדיה 10 2016 "הבריחה המוזרה מארץ האותיות" - ספר ילדים 2021 הוצאה עצמית. שיריה מתפרסמים באנתולוגיות רבות ובכתבי עת ספרותיים שונים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 14
    • 6

    תגובות


    2 תגובות על “מכתב לאלוהים”

    1. Rachel Cohen הגיב:

      כתיבתה של ענת נפלאה. (חברתי, למדנו יחד.) אשמח גם אני לכתוב כאן ..אם אפשר..

    2. Tenne Miriam הגיב:

      פעם ראשונה שקראתי מפרי כשרונך.
      לגמרי כלבבי… כשרון הכתיבה שלך כמו נחל זורם …. וקרני שמש רוקדות
      אשמח לקרוא עוד מכתיבתך

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    שירה / גשם הזמן / סלעים

    נעמה יונג
    שירה לְהִתְבּוֹנֵן אֶל מְקוֹרוֹת הַסּוֹד כְּמוֹ עַל לַבְנִין שֶׁמִּתְעוֹפֵף מוּל עֵינַי...

    מחווה לזכרה

    בלפור חקק
    בי"ב בכסלו תשע"ז (12.12.2016) בבוקר הלכה אמא סעידה ז"ל לעולמה. כתבתי...

    במרחק קילומטר מביתי / רשמי פגישה בזום

    עדינה בן חנן
    במרחק קילומטר מביתי ראש השנה 2020 חָתוּל מְכֻרְבָּל נָם בְּתוֹךְ עַצְמוֹ...
    דילוג לתוכן