השיר האחרון

מִלּוֹתֵינוּ הָיוּ עַלְעַלִּים שֶׁל עֵץ לִימוֹן מִתְרַחֲבִים
לְמַגַּע מַיִם, נוֹשְׁקִים אֶל אוֹר שֶּׁמֶשׁ
רִחֲפוּ מִתּוֹךְ עַצְמָן
כְּמוֹ מִטְפַּחַת שֶׁל רַקְדָנִית פְלָמֶנְקוֹ חֲמוּרַת סֵבֶר.
כְּשֶׁהֶחֱלַטְנוּ לְבַטֵּל אֶת עוֹלְמוֹת הַיֵּשׁ
וְלָנוּעַ אֶל מֶרְחָבִים שֶׁל שֶׁקֶט קוֹסְמִי
מָצָאנוּ נֶחָמָה בְּמַגָּע, בְּמַבָּט, לֹא יוֹתֵר, לֹא פָּחוֹת
וַהֲרֵי זֶה עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ.
סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע
כִּי זֶה קוֹל בְּנוֹת
הַשִּׁיר הָאַחֲרוֹן.

אהובי

אֲהוּבִי,

טוֹב שֶׁהֵסַבְתָּ פָּנֶיךָ מִמֶּנִי. עַל לְשׁוֹנִי עוֹמְדוֹת מִלִּים שֶׁאֵינָן נֶאֱמָרוֹת יוֹתֵר בְּשֶׁל חֻלְשַׁת אֹפִי אוֹ בְּשֶׁל כְּאֵב כְּרוֹנִי הַמִּתְגַּלֶּה לְעִתִּים בַּקַּרְסֹל רֶגֶל יָמִין מֵאָז הַנְּפִילָה הַהִיא.

אֲהוּבִי,

אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין לָנוּ דֶּרֶךְ לְיַצֵּר אֶת מִכְּמוֹנוֹת הַזְּמַן שֶׁלָּנוּ יַחַד לְלֹא הַיַּחַד. אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ שֶׁלִּוְיָתְנֵי הַחוֹף הַלְּבָנִים מִזְדַּוְּגִים רַק עִם בּוֹא הַאַדְווֹת הַחַמּוֹת מֵעָמְקֵי הָאוֹקְיָינוֹס הַגָּדוֹל שֶׁל הַשֶּׁקֶט הַקּוֹסְמִי.

אֲהוּבִי,

אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ יַחַד אֵין לָנוּ אַדְווֹת גְּדוֹלוֹת אֲנַחְנוּ שְׁנֵינוּ יַחַד יֵשׁ לָנוּ רַק מִלִּים עוֹמְדוֹת אֵינָן נֶאֱמָרוֹת אֲנַחְנוּ חֻלְשַׁת אֹפִי אֲנַחְנוּ כְּאֵב כְּרוֹנִי אֲנַחְנוּ הַנְּפִילָה הַהִיא.