אנחנו מגש הכסף | סתיו שפיר | כנרת זמורה דביר | 2025 | 144 עמ' | 39.2 ש"ח

כל אזרח צריך לדעת מה עושה הממשלה בכסף שלו. תקציב המדינה קובע כמה ילדים יהיו בכיתה של הילדים שלנו ומה ילמדו, כמה ניידות משטרה יסתובבו ברחובות העיר שלנו והאם יגנו עליה סוללות טילים בזמן מלחמה. התקציב מכריע איך ייראו חיינו כאן. אך בעשורים האחרונים הפך תקציב המדינה למנגנון מתוחכם, מושחת ומסוכן לפירוק הדמוקרטיה והסולידריות החברתית.
הספר שבידיכם הוא בגדר קריאת חובה לכל אזרח בישראל. סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה החברתית, שהיתה חברת ועדת כספים ויו״ר ועדת השקיפות של הכנסת, מגלה כיצד הוזרמו כספים ללא פיקוח למטרות פוליטיות צרות, איך יובשו ופורקו השירותים החברתיים, וכיצד ח"כים משמאל ומימין שיתפו פעולה במנגנון ההסתרה הזה. הספר הוא קריאת השכמה דחופה לכל אזרח ואזרחית בישראל, ובעיקר מדריך שימושי להשפעה על הפוליטיקה, ולבנייה מחדש של הדמוקרטיה הישראלית.

לדף הספר

שקופים על מגש הכסף | זהבה סולומון | כנרת זמורה דביר | 2025 | 416 עמ' | 59 ש"ח

מהי פוסט טראומה? האם היא שונה מהלם קרב?
האם אפשר לרפא את הצלקות הבלתי נראות של הלוחמים שחזרו מהמלחמה?
מהן השפעות הטראומה שעברו הלוחמים והלוחמות על בנות הזוג ובני הזוג ועל הילדים שחיכו להם בבית?

פרופ' זהבה סולומון, כלת פרס ישראל וחוקרת מובילה בעולם בתחום הטראומה, חושפת בספר זה תוצאות של מחקר פוסט טראומה מעמיק, שהחל במלחמת לבנון הראשונה בצה"ל ונמשך 40 שנה.
בספרה שקופים על מגש הכסף היא מתחקה אחר גורלם של לוחמים שנפגעו נפשית ואחר השפעות הפציעה על בני משפחותיהם. היא מאירה את דרכי ההתמודדות של החברה הישראלית עם פצועי הנפש שלה, התמודדות המתבטאת לעתים קרובות בהכחשה ובהתעלמות.
זהו ספר שפותח צוהר לכל מי שמבקש להבין את המחיר האנושי של מלחמה, את חשיבות ההכרה בפגיעות הנפשיות, ואת הדרך הארוכה שעוברת החברה הישראלית – מהכחשה להכרה, מהתעלמות לאחריות.

לדף הספר

מימין לציונות | אבי שילון | עם עובד | 2025 | 336 עמ' | 86.4 ש"ח

במשך כמעט חמישה עשורים, מאז המהפך של 1977, הימין שולט בפוליטיקה הישראלית. בכל זאת נדמה כי עדיין חסרים מחקרים אשר מפצחים את סיפורו המלא, על ההתפתחויות שחלו בו מאז הקמת המפלגה הרוויזיוניסטית ב־1925, שהשנה אנו מציינים מאה שנים להקמתה.
הספר שלפניכם נענה לאתגר ומציע מבחר פרקים שעוסקים באישים, בפרשות מפתח, בשינויים וגם בעמדות שנותרו עקביות בתולדות הימין, מאז עידן ז'בוטינסקי עד ימינו. בין יתר הסוגיות הנבחנות בספר עולה השאלה על אודות הקשר בין יחסו של בנימין נתניהו לשמאל הישראלי ובין העובדה שאביו ההיסטוריון הרוויזיוניסטי בן־ציון נתניהו הִפנים ממקס נורדאו את תפיסתו בדבר ניוון תרבותי? מדוע בחר מפקד מחתרת לח"י לשעבר נתן ילין־מור לתמוך לאחר הקמת המדינה במחתרת האלג'ירית דווקא ואף הואשם בשאיפה לחסל את ישראל? ומה הן הסיבות החברתיות־היסטוריות הניצבות בבסיס הקשר בין המחנה החרדי לליכוד?
אולם הספר אינו מסתפק רק בהפניית מבט אל תולדות הימין – הוא גם עומד על ההתפתחויות האחרונות שהביאו ליצירתו של מה שמכונה הימין החדש ועל הקשר בין הימין הישראלי לתנועות שמרניות ופופוליסטיות בארצות הברית.

לדף הספר

ויכה הברק פעמיים | אבירם ברקאי | כנרת זמורה דביר | 2025 | 288 עמ' | 78.4 ש"ח

שני אנשים יושבים משני צידי השולחן. ביניהם שתי כוסות תה וצלחת עוגיות. האחד הוא האלוף (בדימוס) אלי זעירא, ראש אמ"ן בשנת 1973 ומי שוועדת אגרנט הצביעה עליו כאשם העיקרי במחדל הפתעת מלחמת יום הכיפורים. השני הוא אבירם ברקאי, בוגר המלחמה ההיא כמפקד מחלקת טנקים בסדיר, ומי שחוקר אותה וכותב עליה ב־18 השנים האחרונות.
הספר ויכה הברק פעמיים מביא את עיקרי השיחות ביניהם, שנמשכו על פני עשרות מפגשים, במשך קרוב לעשור, כשלפתע פתאום, בשבת 7 באוקטובר 2023, בעודם עסוקים בניתוח כשלי המלחמה הרחוקה ההיא, פרצה מלחמה נוספת. זה קרה בדיוק חמישים שנה אחרי, בדיוק מצמרר המהדהד את הביטוי שטבע בזמנו חיים חפר:
"רבותיי, ההיסטוריה חוזרת" — אותו העם, אותה הארץ, אותה קונספציה, אותה זחיחות שלטונית, אותו מחדל. האמנם?

לדף הספר

ערכים ודמוקרטיה | משה מנשהוף | הוצאת מנדלי, כתב | 2025 | 187 עמ' | 86 ש"ח

הספר ערכים ודמוקרטיה בוחן את הקבוצתיות הערכית והרעיונית ודן בסיבות יסודיות לקיומן של קבוצתיות וקוטביות בחברה שלנו ובחברות אחרות. קבוצות ערכיות ומוסריות שונות אוחזות בדעות, באמונות ובערכים שונים, ולא בטוח שיימצא אפילו רעיון או ערך מסוים שיהיה מקובל על כל האנשים בכל הקבוצות. במילים אחרות, אין מוסר אוניברסלי שיהיה מקובל על כל אדם באשר הוא אדם.
כשאין תלם מוסרי אוניברסלי, אלא לכל קבוצה תלם מוסרי ומקור סמכות ערכי ומוסרי משלה, ושואפים שלכל דעה ולכל ערך יהיה ביטוי, אין ברירה אלא להתנהל במסגרת דמוקרטית. דמוקרטיה היא המנגנון שמאפשר ניהול דעות של הקבוצות הערכיות והמוסריות השונות בחברה. דמוקרטיה עומדת על שלושה יסודות: חופש, שוויון וערבות הדדית. השוויון שבדמוקרטיה שונה משוויון הזדמנויות, והחופש קיים רק כשיש ערבות הדדית.
משה מנשהוף עוסק בכתיבה הגותית פילוסופית.

לדף הספר

לדף הספר