וּפִתְאוֹם הוֹצִיאוּ אֶת הַדֶּלֶת וּמֵאֲחוֹרֶיהָ יָשַׁב אָדָם,

יְשִׁיבָתוֹ גַּמְלוֹנִית וְהוּא זוֹכֵר אַהֲבָה שֶׁהָיְתָה לְרֶחֶם.

לוֹגֵם מַעְיָן חָלָב קַר, שְׂפָמוֹ נִרְטָב, רוֹעֲדוֹת יָדָיו

לְחֹם אִשָּׁה, לְלֶחֶם.

מִן הַחֶדֶר פֻּנּוּ רָהִיטֵי פִּנּוֹתָיו,

נִתְרְמוּ חֲפָצָיו, חֻלְּקוּ סְפָרָיו,

וְרַק רְסִיס שֶׁנּוֹרָה מִתּוֹךְ שִׁירָיו

לִוָּה אוֹתוֹ הָלְאָה.