אֲנִי דּוֹהֶרֶת עַל נַדְנֵדַת סוּס אָדֹם

וְנִשְׁאֶרֶת בַּמָּקוֹם

אַבָּא מְדַקְלֵם הוֹרָאוֹת בְּטִיחוּת –

בְּלִי לַעֲזֹב יָדַיִם, 

לֹא גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ.

אֲנִי מְאִיצָה בּוֹ בְּאָזְנַיִם עֲרֵלוֹת –

עוֹד, אַבָּא. עוֹד!

סוּסִי צוֹהֵל לַצַּמֶּרֶת

יָדַי מוּשָׁטוֹת מַעְלָה וָהָלְאָה

חוֹזְרוֹת לְאַבָּא עִם חֹפֶן עַלְעַלִּים

שֶׁסֵּרַקְתִּי בַּחֲטָף מִזְּרָדָיו שֶׁל עָנָף.

עֵינָיו מוֹרִיקוֹת מוּל הַשֶּׁמֶשׁ

שְׂפָתָיו מִתְעַגְּלוֹת לִשְׁרִיקָה מִתּוֹךְ זָקָן שָׁחֹר 

שֶׁנּוֹלַד קְצָת לְפָנַי 

מִיָּד אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה.

רֵיחַ עַז שֶׁל כְלוֹר 

סָמוּךְ לְעֶמְדַּת נִפּוּחַ הַכַּדּוּרִים.

פְּרוֹטֶזוֹת נָחוֹת עַל הַדֶּשֶׁא.

אַחַר כָּךְ נְלַקֵּק קוֹפִיקוֹ

נְשַׂחֵק טֶנִיס שֻׁלְחָן

נַמְשִׁיךְ לְאֹרֶךְ הַמִּסְדְּרוֹן

עַד הָאִצְטַבּוֹת הַמּוּגַנּוֹת זְכוּכִית 

בְּתוֹכָן אֹסֶף נוֹצֵץ –

מֶדַלְיוֹת וּגְבִיעִים.

מִבַּעַד הַוִּיטְרִינָה 

לֹא יִשְׁתַּקְּפוּ נִצְחוֹנוֹת 

מְפֹאָרִים, רַק שְׁנַיִם, 

פָּרָשִׁים צְמוּדִים

נֶעֱצָרִים לַהֲפוּגָה:

אַבָּא וּבַת.

דִּיּוֹ, אַבָּא, אֲנִי תּוֹפֶסֶת בְּשׁוּלֵי חֻלְצָתוֹ.

עוֹד חַיִּים רַבִּים הִבְטַחְתָּ לָנוּ לַעֲשׂוֹת.