בְּרִיאָה

אַתָּה מְצַיֵּר אוֹתִי בְּמִכְחוֹל הַמִּלִּים שֶׁלְּךָ
מְשַׂרְטֵט אֶת גּוּפִי הַשָּׂרוּעַ.
מִטָּתִי מִטָּתְךָ,
אַתָּה מְחַפֵּשׂ אֶת נַקְבּוּבִיּוֹת הָעוֹר הַקְּטַנּוֹת
וְבָּא בָּהֶן אַחַת אַחַת.
אַתָּה מְנַפֵּח אֶת בָּבוּאָתִי
עַד שֶׁאֲנִי צוֹנַחַת
מִמַּצְנֵחַ לָבָן.
אַתָּה חוֹלֵם אֶת מַגַּע עוֹרִי,
מַסְנִיף אֶת הָרֵיחַ שֶׁאֲנִי מְפַזֶּרֶת.

אַתָּה מְחַבֵּק אוֹתִי
שְׂעָרִי נוֹגֵעַ בְּגוּפְךָ
וְאָנוּ מִתְיַחְדִים
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת בִּימָמָה –
מִשְׁגָּל אֶחָד אָרֹךְ מְלֵא צוּף.

אֵינְךָ רוֹצֶה לִנְחֹת
וְאָנוּ שְׁנֵינוּ מְרַחֲפִים לְאִטֵּנוּ
בֵּין עַנְנֵי הָרוּחַ
מַדְבִּיקִים מְתִיקוּת
בְּיָם אָפֹר.

תְּשׁוּקָה

אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַּחְפֹּר בִּי מִנְהָרָה
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתִּצֹּר בִּי הַר
אֲנִי רוֹצָה שֶׁתַּחְדֹּר בִּי לָעַד
רַק כָּךְ אֵדַע חַיִּים