תְּאוֹם זֵהֶה לְעַצְמוֹ
כָּל עֶרֶב רֹאשׁ שָׁנָה מַגִּיעַ
הַמְּחָרֵב שְׁבִי
דּוֹרֵשׁ לְהִכָּנֵס
וְהַמְּאֻשָּׁר שֶׁבִּי ,
שׁוֹמֵר סַף תָּשׁוּשׁ, נוֹטֵל
חֶרֶב מִיָּדָיו
וּמַכְנִיסוֹ
כִּי זוֹ קִרְבַת תְּאוֹם זֵהָה לְעַצְמוֹ
לֹא רַק אוֹתוֹ
דִּי אֵן אֵי, זֶה
אוֹתוֹ צֶלֶם אֱלוֹקִים
שֶׁנִּבְרָא
זָכָר כַּנְּקֵבָה
כְּשֶׁנִּשְׁמַעַת תְּקִיעַת שּׁוֹפָר
אַחֲרוֹנָה
הֵם מִתְחַבְּקִים ,
שְׁנֵי קְשִׁישִׁים,
קְשָׁיַי יוֹם וָלַיְלָה , מְעוֹרְרִי
רַחֲמֵי
שׁוֹכֵן רַחֲמִים
המשורר הבא ביצירה הישראלית
תודה מקרב לב ריקי