הִתְפָּרְדוּת הִיא הִתְרַחֲקוּת אוֹ הִתְאַרְגְּנוּת קְבוּצָתִית עַד מוֹסְקְבָה.

הִצְטַבְּרוּת שֶׁל אִינְפוֹרְמַצְיָה אוֹ לַחוּת בָּאֲוִיר.

בְּרָקִים בַּחוּץ הֵאִירוּ אֶת ה הַשָּׁמַיִם וְזַעַם הָרַעַם הִפְעִים וְזֶה הִצְטַבֵּר.

לִפְעָמִים שִׁירִים הֵם בָּרָק לָבָן מֵהַשָּׁמַיִם

אוֹ דְּבָרִים שֶׁמְּאִירִים לְתוֹךְ עַדְשַׁת הָעַיִן שֶׁלִּי אוֹ שֶׁל מִישֶׁהוּ בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי.

הַמְּכִירוֹת עָלוּ וְתֵל-אָבִיב עָלְתָה בָּאֵשׁ,

הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמָה בְּמֶרְכַּז הַשָּׁמַיִם וְהִשְׁתַּעְבְּדָה לַמֶּרְחָב.

טוֹב שֶׁתַּרְגִּישׁוּ אוֹ מוּטָב שֶׁתִּרְאוּ אֶת מָה שֶׁנַּעֲשָׂה בָּעִיר הַלְּבָנָה.

הַשֶּׁמֶשׁ נָצְצָה וּדְבָרִים לְבָנִים הִשְׂתָּרְכוּ מִסָּבִיב לָאַטְמוֹסְפֶרָה.

לִפְעָמִים שִׁירִים הֵם זְמַנִּים שֶׁהִשְׁתַּנּוּ אוֹ רְעָשִׁים חֲזָקִים שֶׁחָרְזוּ עַל עַצְמָם.

וְטוּב שֶׁתֵּל-אָבִיב כֹּה רְחוֹקָה מִיְּרוּשָׁלַיִם, בָּהּ דְּבָרִים מְרֻכָּזִים יוֹתֵר.

הַשִּׁירָה הִיא מְדִינָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ וְאֵין בָּהּ זְנוּת אוֹ מֶרְחָבִים שֶׁל אֲדָמָה.

זְנוּת הִיא דָּבָר רַע. לִפְעָמִים זֶה כָּל-כָּךְ מִתְבַּלְגֵּן

שֶׁאֵינְךָ יוֹדֵעַ מָתַי הִתְחִילָה אוֹ נִגְמְרָה הָאַהֲבָה.

וּמִדֵּי פַּעַם דְּבָרִים מִתְעַלִּים וְהִשְׁתַּקְּפוּת

עַל חַלּוֹן לָבָן מַזְכִּירָה לִי.

זֶה כָּל-כָּךְ מְאַכְזֵב שֶׁדְּבָרִים מִתְעַרְבְּלִים,

בֹּרֶג אֶחָד צָמוּד לַקִּיר, בִּגְלַל שֶׁהוּא

יַצִּיב וּמַמָּשׁ בִּלְתִּי מְשַׁנֶּה לוֹ בַּעֲלִיל.

מַדּוּעַ קִיר עִם צֶבַע כֹּה חָזָק מִשְׁתַּנֵעַ

אוֹ מִתְנַגֵּן כְּמוֹ שֶׁצָּבַע מִכְסֶה אֶת הַבַּד.

*ציור הכותרת: Giulio Contarini – טל סלוצקר –  שמן על בד מ-2006