שלושה שירים
בילבי ואני
בִּילְבִּי וַאֲנִי יוֹשְׁבוֹת עַל הַמַּדְרֵגָה הַתַּחְתּוֹנָה בַּכְּנִיסָה לַבַּיִת.
זוֹ הַוִּילָה שֶׁלָּהּ אֲבָל הִיא כְּבָר לֹא מַצְחִיקָה.
הַנְּמָשִׁים שֶׁלָּהּ מְפֻזָּרִים סְבִיבֵנוּ
וַאֲנִי מוֹשִׁיטָה אֶצְבַּע רְטֻבָּה
וְאוֹסֶפֶת אוֹתָם מֵהַקַּרְקַע,
נֶמֶשׁ אַחַר נֶמֶשׁ.
הַשֶּׁמֶשׁ מוּלֵנוּ שׁוֹקַעַת.
הַרְבֵּה שָׁנִים חִכִּיתִי לָרֶגַע הַזֶּה
וְעַכְשָׁו אֵין לִי מָה לוֹמַר.
בִּילְבִּי כְּבָר לֹא חֲזָקָה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה,
הַסּוּס שֶׁלָּהּ מֵת, הַקּוֹף אֵינֶנּוּ,
אַבָּא שֶׁלָּהּ הִפְלִיג וְלֹא שָׁב.
גַּם אֶצְלִי לֹא מַשֶּׁהוּ
מֵאָז שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי מֵתָה.
גַּם אֲנִי כָּמוֹהָ
יָדַעְתִּי פַּעַם לְהָרִים
דְּבָרִים כְּבֵדִים
בְּיָד אַחַת.
שפת אמי
שְׂפַת אִמִּי מְנַשֶּׁקֶת אֶת עוֹרִי
הַתִּינוֹקִי, הָרִאשׁוֹנִי, הַמְּמֻלְמָל;
עוּרִי, עוּרִי, הִיא אוֹמֶרֶת לִי,
בְּעוֹד לִבִּי יָשֵׁן אֶת שְׁנַת אַהֲבָתָהּ.
הִיא נוֹקֶשֶׁת עַל עַפְעַפַּי, נִדְחֶקֶת
אֶל בֵּין קוּרֵי שְׁנָתִי, עַד שֶׁאֶפָּקַח.
אִמִּי מְבַקֶּשֶׁת שֶׁאֶעֱמֹד עַל רַגְלַי
יַצִּיבָה. אֲנִי בְּטוּחָה בֵּין שְׂפָתֶיהָ,
הֵן מַפְרִיחוֹת אֵלַי אֶת רֵיחָהּ.
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת דָּבָר מִכָּל אֵלֶּה.
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אוֹתָהּ.
אמי המורינגה
דַּוְקָא עַכְשָׁו הִתְאוֹשְׁשָׁה
צָמְחָה, הִזְדַּקְּפָה,
שָׁלְחָה זְרוֹעוֹת עַלְעַלִּים
אֶל פָּנַי הבוכיים,
הֶרְאֲתָה לִי, בִּמְלוֹאָהּ,
אֶת הֵעָדְרָהּ.
תגובות