רסיסי טל
| כְּשֶׁהִבַּטְתָּ עֲנָנִים כְּבֵדִים כִּסּוּ אֶת עֵינֶיךָ מָסָךְ אָפֹר שֶׁל חַיִּים צָבַע כָּל פֶּרֶץ אוֹר מְצַחְקֵק כָּל שִׂיחַ כָּל נִצָּן אַהֲבָה הִשְׂתָּרֵג וְלָפַת אֶת צַוָּארֵנוּ כְּקִיסוֹס קַנַּאי יְרֹק-עַד תּוֹלָעִים לוֹחֲשׁוֹת הָפְכוּ אֶת בִּטְנָהּ שֶׁל הַשְּׁתִיקָה שֶׁפָּרְחָה עַל פָּנֶיךָ יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת הַחַשְׁמַל בַּמֹּחַ שֶׁלְּךָ, נִיצוֹצוֹת זְהֻבִּים עַל חוּטֵי אוֹר. כְּמוֹ זִקּוּקִים עַל עוּגָה גִּצִּים גִּצִּים שֶׁנִּדְמֶה שֶׁנּוֹצָרִים מֵהָאַיִן וְלֹא דּוֹעֲכִים, רַק מְשַׁוִּים לְפָנֶיךָ הַבָּעָה שֶׁל כְּאֵב תְּהוֹמִי. עָמַדְתִּי אִתְּךָ עַל סַף הַתְּהוֹם וְצָפִיתִי בַּמַּרְאוֹת. הִסְתַּקְרַנְתִּי, אֲנִי מוֹדֶה. רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ אִתְּךָ אֶת הַקּוֹלוֹת. רָצִיתִי לְהָבִין אֶת פֵּשֶׁר הָאוֹרוֹת. רָאִיתִי יֹפִי בְּתוֹךְ אוֹתָם הַמַּרְאוֹת הַדְּרָמָתִיִּים, הָאַפּוֹקָלִיפְּטִיִּים הָאֵלֶּה. כּוֹכְבֵי לֶכֶת רַבִּים נָפְלוּ בַּשָּׁמַיִם הַשְּׁחֹרִים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי עֵינֶיךָ הָעֲצוּבוֹת. וּכְשֶׁדִּבַּרְתָּ כָּל רֶטֶט, כָּל נְשִׁימָה הִדְהֲדוּ נְשָׁמוֹת שֶׁל מֵתִים רְסִיסֵי טַל קְבוּרִים קָרְעוּ אַדְמַת הָרִים אֲדֻמָּה בְּצַעֲקָתָם רַק בַּשְּׁרִיקוֹת עוֹד הָיְתָה רוּחַ חָיָה שֶׁדָּקְרָה עֲנָנִים וְחָשְׂפָה בָּשָׂר כָּחֹל שֶׁל שָׁמַיִם עֲגוּרִים בִּמְעוּפָם הֶחֱוִירוּ לְמַרְאֵה מִצְחֲךָ הַקּוֹדֵר וְאֵיךְ מְנַחֲמִים צִפּוֹרֵי שִׁיר בּוֹכִיּוֹת עַל כָּל מִי שֶׁיָּכֹלְתָּ לִהְיוֹת. |
תגובות