אֶל פְּאַת הַשָּׂדֶה בָּאָה רוּת
לְיַד בַּיִת חָרֵב וְעִיִּים
בְּאַהֲבָתָהּ לִמְּדָה חֻקַּת קָצִיר
וְלָמַדְנוּ מַתְּנוֹת עֲנִיִּים

בֹּעַז יָשַׁב אֶל גֶּפֶן וּתְאֵנָה
הָיְתָה הַבְּרָכָה עַל בַּיִת וְיוֹשְׁבֵהוּ.
קָצַר קְצִיר אַרְצוֹ
לֹא כִּלָּה פְּאַת שָׂדֵהוּ
לֹא לִקֵּט בְּבֵית לֶחֶם שֶׁאָהַב
לֶעָנִי וְלַגֵּר עָזַב.

בֹּעַז שָׁכַח עֹמֶר בַּשָּׂדֶה
קִבֵּץ כָּל רִגְשׁוֹתָיו
כְּעָמִיר גֹּרְנָה
הַרְחֵק מִשְּׂדוֹת הַטְּרָשִׁים
וְרוּת זָרְתָה בַּמִּזְרֶה סוֹדוֹתֶיהָ
סוֹד מִן הַיָּפָה בַּנָּשִׁים

אֶל פְּאַת הַשָּׂדֶה בָּאָה רוּת
וָתֵהֹם מִיָּפְיָהּ כָּל הָעִיר
וּכְשֶׁהָיָה בֹּעַז לְגוֹאֵל
בָּאָה שִׂמְחַת בַּקָּצִיר.
עֲנִיָּה בָּאָה רוּת פְּאַת בָּכוּת
וְהָיְתָה לְכֻלָּם אֵם מַלְכוּת.