close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • צופן הסבל וכוח השליחות

    הרצל חקק | מאמרים | התפרסם ב - 11.05.24

    עיון בספר ביכורים שכתב אדם עתיר שנים | פיני שרי | "בחברות ובאהבה" | הוצאה עצמית |עריכה אלדד שרי, בנו של המחבר | תשפ"א | 126 עמודים.

    על עטיפת הספר "בחֲבֵרוּת וּבאהבָה", מובא בית משיר של המשורר פיני שרי:

    'בחברוּת ובאהבה
    שלובי זרוע –
    יחד בימי זריחה
    יחד בימי שקיעה'.

    הזמנים מתחברים, והמשורר הוא הנושא את המשואה של כל הדורות. המורשת הזו היא הגב
    שעליו כובד המִשְנה הרוחנית – והיא מוטלת עליו כייעוד:
    'הגַב אותו אני נושֵא
    מאז כלפּיד
    ובלבּי הוא
    כמו אֵש תמיד'.

    העוצמה של השירה הנכתבת מתחברת לדור הקודם, זה אותו 'גב עיף, שחוח ושברירי' – והוא בעיניו –
    זה ש'נשא את השואה בזיכרוני'. פיני שרי אגר ניסיון חיים, וחש שיש לו מה לתת לדור הבא, ואכן שירתו היא המתנה שהוא מבקש להשאיר לעולם. בעיניו המראות שעבר והלקחים שקיבל הם איגרת, שאין לוותר עליה. אלה סימני דרך שיאירו לעתיד.

    מוטו זה מוביל את שירי הספר, לופת את הקוראים, יוצר תחושה שיש כאן מורשה כבדה שחייבים לזכור, אסור לשכוח, עדוּת שיש להנחיל לדורות.

    שיריו של פיני שרי – הם 'חלום שחוזר אליי בלילות רבים…בפיהם חוזרת משאלה אחרונה/ אל תשכחונו בבקשה'. עמוד 10.
    מילים בוערות שנכתבו כנבואה, כמשא כבד של שליח: זו בחירה לעמוד לפני התיבה, להנחיל מסר לדורות הבאים: שירתו של פיני שרי היא שירת הנצח, שירת ההנצחה. יש במשורר מחויבות לשאת לפיד לדורות הבאים, תחושה של מורשה להנחיל.

    יש רציפות עם הרוחניות של אבותיו, וזו נשארת עבורו כצוואה נצחית:
    "מסרוּ נפשם האצילה
    וציוו לי את חיי
    אלה שורשיי".
    עמוד 13.

    נושאיו המרכזיים של הספר הם סיפורי הסבל של משפחתו, והתלאות והשואה הופכים בשירים
    לסמל, לצוואה של התולדות, קשר לסיפור הלאומי שאותו אין לשכוח:
    'כי אין לנו, אין לנו
    ברירה אחרת לבחירה
    גם לא תחליף – לַמכוֹרה' – עמוד 75.

    מדובר בשירה טעוּנה מאד, שכן מדובר בניסיון צורב לבטֵא אֵימה וּשכוֹל, לבטא מטען של צער ושל מחסור, שקשה לתת להם לבוש במילים.

    פיני שרי שר בכאב וכותב. היטב הלב חש: למילים יש כוח, ובעיניו זה משָּׂא שעליו לשׂאת: זה ייעודו כשליח לשאת דברים, למצוא קוד למוות הנורא. למקרא השירים, יש בקורא תחושה שמסכת המילים היא מסכת נבואות.
    הנה שיר שנוטע בנו את המסר עד כמה חשוב, שלזיכרון יהיה נושאי מורשת. לכותב יש תחושה, שהמילים הנכתבות רואות את כל המכלול, את המשואה של ההיסטוריה כולה.

    וכך הוא כותב:
    "ההיסטוריה של עמנו
    חוזרת על עצמה…
    מלחמת בני אור
    במגילה האמורה…
    הלוואי ולא נגיע למקומה
    אל התהום הפעורה" – עמוד 74.

    האש בוערת בעצמותיו, ובעיניו יש לשירה כוח לתת משמעות, לתת מובן של מאבק בני אור
    בבני חושך – והשירה המרגשת הזאת אינה מחשה, היא מבקשת שיר של מורשה –
    וכך שר פיני שרי:

    נגן לי את השיר הזה בבקשה
    שסבא שלי היה שר לי –'.

    עמוד 109.

    קריאה בשיריו של שלמה גנאור היא התמודדות עם שפה שנושכת שפתיים, שיודעת לכבֵּד את הסֵבל,
    ובו בזמן זו שירה שרוצה להתוות דרך לחיים החדשים, ללפיד הנוגהַ של בני האור.


    הרצל חקק

    הרצל אלדד חקק (נולד בבגדד ב-26 באפריל 1948) הוא סופר ומשורר ישראלי. שימש יו"ר אגודת הסופרים העבריים בשנים 2003–2005 ו-2011–2015. בדצמבר 2020 הודיע שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה זאב אלקין כי חקק הוא מהזוכים בפרס שר ההשכלה הגבוהה והמשלימה לתרבות יהודית על תרומה משמעותית בתחום הספרות והשירה בתרבות היהודית בישראל לשנת תש"פ, 2020.[3] ב-2021 זכו הרצל ובלפור חקק בפרס השר לתרבות יהודית, שהוענק בטקס בא' בניסן תשפ"א.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    מַמְלֶכֶת הָאוֹר וְהַחֹשֶׁךְ

    רז סופר
    הָעוֹלָם נִסְדָּק מֵעָלֵינוּ, כְּמוֹ חַרְסִינָה יְשָׁנָה עַל קִירוֹת הַמִּטְבָּח.   הַלַּיְלָה...

    הקשב

    תוֹת הֶרְמֶס סאטוֹרי
    הַקְשֵׁב לַלַּיְלָה מְדַמֵּם דְּמָמוֹת לִילִיּוֹת: יָרֵחַ דּוֹמֶה דְּמָעוֹת מֵעַל צַמְּרוֹת אֳרָנִים...

    האיש עם הפרח בפה

    מערכת סלונט
    האיש עם הפרח בפה – מאת לואיג׳י פירנדלו בעיבודה ובבימויה של...
    דילוג לתוכן