עטופים בכאב – שירים מִדפּים קרועים
האבן עדין זועקת
מָה יָדְעוּ הָאֲבָנִים עֵת שֶׁמֶשׁ
אָבְדָה, אֵיךְ בָּנוּ בַּיִת בְּלִי כּוֹבַע
פְּלָדָה. לֹעַ תּוֹתָח. הָרַחַשׁ הַנֶּאֱדָם
מִן הַנֶּפֶשׁ נִשְׁפָּךְ, הַצַּעַר נִכְתָּם,
קוֹל רָפֶה לְיַד לְבֵנָה שְׂרוּפָה
עַד נָדַם. עֵינַיִם קְרוּעוֹת נֹכַח
אֶבֶן נִכְאֶבֶת שֶׁקּוֹלָהּ רֻטַּשׁ,
נִשְׁחַק, עַד דַּק. שַׁבָּת חִוֶּרֶת,
כּוֹס תַּרְעֵלָה. אַיֵּה שָׁמַיִם.
מִי יֹאמַר לָאֶבֶן שֶׁתִּתֵּן מַיִם.
הַדָּם נִשְׁפַּךְ עַד נִכְתְּמוּ עֲנָנִים.
מָה יָכְלוּ לָדַעַת הָאֲבָנִים.
עוֹלָלִים מְבֻקָּעִים, עוֹלָם שָׁתַק.
הַקּוֹרוֹת יָעִידוּ. אֶבֶן מִקִּיר תִּזְעַק.
כְּפִיס עֵץ רָצָה לַעֲנוֹת, וַיִּדֹּם,
לִנְקֹם אֶת הַמָּקוֹם, מָרָה שָׁר
לַשּׁוֹתְתִים. שׁוֹתִים בָּכוּת.
עַל קִבְרוֹ שֶׁל רוֹעִי בְּנַחַל עֹז
הַדְּבָרִים כַּנֵּצַח לֹא נִשְׁכְּחוּ.
החמה נפלה, חשכה התפלה
עַד שַׁחַר, עַד שָׁמַיִם אֲדֻמִּים.
נֶעֶטְפוּ פַּחַד. אֵין דַּף בַּסִּדּוּר
לִבְכּוֹת שֶׁבֶר בַּת עַמִּי.
מִי יַצִּיל אַחִים בְּלֶכְתָּם,
קַן תְּפִלּוֹת נִדַּח כִּי נִכְתָּם.
נְקָמָה כָּזֹאת מִי יִקֹּם.
יֶלֶד קָטָן וּמָרוֹם. אֵי הַמָּקוֹם.
בִּכְיָם נֶאֱדָם, יִקֹּב תְּהוֹמוֹת
מַחְשַׁכִּים עַד מָוֶת. חֵרֵשֶׁת הַחֶמְלָה.
צָרְבוּ שְׂפָתַיִם, כִּי לֹא נִכְתְּבָה
בַּסִּדּוּר עַל כָּךְ מִלָּה, עָשָׁן בַּתְּפִלָּה.
כַּאֲרֻבָּה בְּאֵרִי, הַכִּסּוּפִים שְׂרוּפִים.
זִיקִים, סוּמִים תְּלָמִים, לְלֹא רַחֲמִים.
בַּסִּדּוּר 'שְׂפַת אֱמֶת' דַּף הַתְּחִנָּה
הִתְקַמֵּט. בְּמַחֲזוֹר שְׁלוֹשָׁה רְגָלִים,
לַשִּׂמְחָה פְּנֵי מֵת. חֲנוּקוֹת הַמִּלִּים.
נִשְׁסַף סֵפֶר וְאֵין דַּף, תֹּם אֱנוֹשׁ
נֶעֱרָף. אֵי תִּכָּתֵב בַּקָּשָׁה לְהַצִּיל
עוֹלָם נֶחֱרָב. מַנְגִּינָה. תָּו. נִלְחָם.
וַאֲנוּשִׁים. יֵז נִצְחָם, לְלֹא תַּקָּנָה.
חָשַׁךְ חֹשֶׁן לָהּ, לֶב חַמָּה כָּלָה:
מִדָּמָהּ נֶאֶלְמָה, הַחִטָּה נִשְׁחֲטָה.
תגובות