רֹאש השנה של סבּא בארץ בָּבל

חָלְפוּ שָׁנִים מֵאָז כָּבָה עוֹלָמָם. חָסֵר.
וְנוֹתָר הָאֵפֶר. הָאֵשׁ שֶׁלּוֹ, זִיק לְבָבָהּ.
שָׂפָה בְּעוֹלָם אַחֵר. רֹאשׁ הַשָּׁנָה קָפָא.
עֵינֶיהָ עַל מַצַּבְתּוֹ, מְכַסָּה לִבֵּנוּ רוּחַ
לֹא מְנֻצַּחַת. נִלְפָּף רְאִינוּהוּ בִּכְנָפֶיהָ
לְלֹא פַּחַד. רֵאשִׁית בְּנֵי מָרוֹן סִפֵּר.
בֵּין כֶּסֶה לֶעָשׂוֹר. שֶׁנַּחְזֹר. וְנִיטוֹל
מִמַּשָּׂא, מֵהַתְחָלָה, כִּכְלוֹת הַכֹּל.
קָפָא לְיַד חַיֶּיהָ. מִמֶּנָּה אוֹתוֹת:
רָפָא וָחַי, וְהִיא אִתּוֹ, מֵצֵר לָאֲנוּשָׁה,
עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה. אַלְלַי, עַל עֶרֶשׂ דְּוַי.
כָאתוּן, צַוָּאָתָהּ כְּיוֹנִים הוֹמִיּוֹת:
״אִישִׁי הַנִּצְחִי, תֵּן לַסִּפּוּרִים לִחְיוֹת,
הָקֵם, הָעֵר לְעַמְךָ מַה שֶׁלִּבְּךָ חוֹמֵד.
הָבֵא וְהִנָּבֵא. אַל נָא תְהִי כַּמֵּת״.
רֹאשׁ הַשָּׁנָה, זֶה הַסַּבָּא הַנִּקְדָּשׁ
לְשֻׁלְחָנוֹ אָנוּ שְׁתִילֵי בֵּית מִדְרָשׁ.
מִכֹּחַ עֵינֶיהָ סִפֵּר, רֹאשׁ עוֹלָם רוֹשֵׁם.
לְהַאֲמִיר בְּנֵי מָרוֹן, יְתַעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם.
נֶאֱחַז בָּרֵאשִׁית בְּמַנְגִּינָה שֶׁל אָנָּא,
רֹאש הַשָּׁנָה, לוֹחֵשׁ רָאשָׁאנָה, נִיב
בַּבְלִי יְבַקְּשָׁהּ נָא. הוֹשִׁיעָה נָא. מִי נָשַׁל
אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו. שַׁל צְעִיפָהּ שֶׁנִּפְרַם.
וְצָעַק קַד הַקַּדִּישׁ. נֶעֱקָד מַר מַחֲרִישׁ.
לְסִפָּהּ סִפּוּרָיו כְּגוֹאֲלֵי עוֹלָם. בִּשְׁבִילָהּ,
בִּשְׁבִילוֹ. שְׁלִיחַ קֹדֶשׁ בְּאֶבְלָהּ, לְסִבְלָם.
יְקוֹנֵן וִיתַקֵּן מֶה חָסֵר, בַּיִת מִתְנַכֵּר.
עַיִן בּוֹכָה, שַׁעֲרֵי רָצוֹן, מוֹלֶדֶת יְעוֹרֵר.
בְּיוֹם הוֹכֵחַ נִגָּר. כִּנּוֹר, חָלְיָהּ נוֹגֵן כַּנֵּר:
״לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה, וַאֲסַפֵּר״.