עוֹדֶנִּי צִפִּיָּה
שְׁתִיקוֹת בַּחֲלוֹף הַיּוֹם
הוֹלְכוֹת וּמִתְעַבּוֹת
בְּתוֹךְ הַחֶדֶר
וְכָל מִלָּה
רַק מִבְּעִירָה
וּמְלַהֶטֶת
אֵשׁ זָרָה
גִּצֶּיהָ הַשּׁוֹצְפִים
שׂוֹרְפִים כָּל נִצָּנֵי
תִּקְוָה
הַנֶּחְבָּאִים
בְּפַאֲתֵי מִקְלַעַת
הַשֶּׁמֶשׁ
וְהַכִּעוּר פּוֹשֵׁט יָדָיו
מֵסֵב
מַסֵּכוֹתָיו בְּמֶרֶץ
הָדוּר בַּהֲרִיסוֹת
עוֹשֶׂה שַׁמּוֹת
בְּכָל חֶלְקָה
טוֹבָה
שיר מדהים!! מעורר מחשבה
שיר מעורר מחשבה, בעל עושר לשוני מרשים מאוד הניכר בכל שורה, עברית גבוהה ונדירה. המשוררת מפגינה כישרון נדיר ושליטה ממש וירטואוזית בלשון, מטווה דימויים מקוריים ובוחרת מילים בעלות משקל ומשמעות, כך שהשפה עצמה נעשית נושאת הרגש והרעיון.