תֻּפִּים מֵחַשְׁמַלִּים
בְּיַעַר תַּת הַכָּרָתָהּ
אַגָּסֵי לֶחְיָהּ אֲדֻמִּים
מְרֻגָּשִׁים
פּוֹרְטִים עַל שֶׁנְהַבֵּי
הַחֵשֶׁק
בּוֹלְמִים מַעֲצוֹרִים.

צָמִיד זָהָב נוֹסַף
עַל זֶה שֶׁל אֶמֶשׁ.
סַקְסוֹפוֹן מַרְעִיד שְׂפָתָהּ
פָּנָס עַגְבָן מֵאִיר רִיק
נַפְשָׁהּ
מִתְחַנֵּן לְשַׁרְשֶׁרֶת זָהָב
אַחַת נוֹסֶפֶת
וְעוֹד אַחַת.

הוּא אַחֲרוֹן וְרִאשׁוֹן
שֶׁל חַיִּים.

וְהָאוֹר כָּבוּי.
וְהַזָּהָב הָרַב
מַשִּׁיק כַּנְפֵי תְּפִלָּה
לֶאֱלֹהֶיהָ.
וְאֵין מַעֲנֶה.