ברנדון סנדרסון רצה לגייס מיליון דולר במסע גיוס המונים תוך 30 יום כדי לממן פרסום ארבעה ספרים חדשים. הוא השיג את הסכום תוך כחצי שעה.

---

לפי הדיווח ב"ניו יורק טיימס", ברנדון סנדרסון, סופר מדע בדיוני ופנטזיה, החל לפני כשבוע במסע גיוס כספים מקוון לפרסום עצמי של ארבעה מהרומנים שכתב במהלך המגיפה. המטרה שהציב בדף הקיקסטארטר (Kickstarter) שלו: גיוס מיליון דולר תוך 30 יום.

הוא חלף על פני המיליון הראשון תוך כ-35 דקות. תוך 24 שעות הוא גייס 15.4 מיליון דולר, שלדברי אתר גיוס התרומות היה היום המוצלח ביותר שנרשם באחד מהקמפיינים באתר אי פעם. עד יום חמישי, יומיים לאחר מכן, הוא גייס יותר מ-19 מיליון דולר.

הסכום מנקר העיניים מעלה שאלות לגבי האפשרויות העומדות בפני סופרים בעלי קהל תומכים המוכנים לפרסם בעצמם, ומדוע הרוב המכריע של השמות הגדולים בעולם הספרות דבק בדרכים המסורתיות להוצאת ספר לאור. אבל אנליסטים, ואפילו סנדרסון עצמו, לא רואים בסוג זה של פרסום עצמי בעיה עבור התעשייה או אופציה רצויה עבור רוב הכותבים. מה שכן, עבור המחבר הנכון, נראה ששני הנתיבים יכולים להתקיים בו-זמנית ולעזור להרחיב את האפשרויות עבור הקוראים.

"מוציאים לאור בימינו זקוקים לסופרים שיהיו גם יזמים," אמרה קריסטן מקלין, מנהלת פיתוח עסקי ב-NPD Books, העוקבת אחר מכירות ספרים. "זה רק הולך לבנות את הפרופיל שלו ולהמשיך להניע את מכירות כל הספרים שלו."

חלק מהסיבה שהפרויקט הזה עבד עבור סנדרסון, לדעת מקלין, הוא מערכת היחסים הייחודית שלו עם מעריציו. הוא מכר 20 מיליון ספרים מודפסים, ספרי אודיו וספרים אלקטרוניים, כולל כותרים כמו Rhythm of War, רומן פנטזיה אפי על קואליציה של בני אדם שמתנגדים לפלישה של אויב. כמו מחברים רבים של מדע בדיוני ופנטזיה, הוא מבלה זמן רב בכנסים וביצירת קשר עם הקהל שלו.

אבל פרסום עצמי בקנה מידה שסנדרסון הגיע אליו הוא פרויקט לא פשוט בכלל, ובסך הכל רוב הסופרים רוצים לכתוב ספרים, לא לנהל הוצאה לאור.

ספרים דורשים עורכים, מעצבים ועורכי דין. מישהו צריך לרשום את מספר ה-ISBN ולהגיש בקשה לזכויות יוצרים. מישהו אחר צריך להגיה את כתב היד, ואז להגיה אותו שוב. הדפסת אלפי עותקים של ספרים פיזיים, איחסונם והפצתם, היא יקרה ומסובכת.

לצורך כך סנדרסון הקים חברה, Dragonsteel Entertainment, המעסיקה 30 עובדים כולל מנהל שיווק, אמן קונספט, עורך המשכיות ומנהל משאבי אנוש. יש לו גם מחסן במדינת יוטה, במרחק נסיעה קצרה מביתו.

סנדרסון מפרסם בעצמו ספרים אלקטרוניים בעשר השנים האחרונות, וקמפיין קיקסטארטר משנת 2020 למימון הדפסה מחודשת בכריכת עור של אחד מספריו שימש כמבחן לפרויקט השאפתני יותר.

"אני אמן שגדל בבית של רואת חשבון ואיש עסקים," אמר סנדרסון בראיון טלפוני ממשרדו ביוטה. "עבור הרבה סופרים, זה עלול להיות רעיון לא מוצלח כי נדרש הרבה ניהול."

סנדרסון הדגיש כי הוא לא עוזב את המו"לים המסורתיים, בין השאר משום שהוא רוצה להיות בטוח שחנויות הספרים יוכלו להמשיך להחזיק את יצירותיו במלאי. ספריו יוצאים לאור על ידי Tor, שהיא חלק מ-Macmillan Publishers, ו-Delacorte Press, חותם של Penguin Random House, ויש לו ספר שמתוכנן לצאת לאור בהמשך השנה עם כל אחד מהם.

הוא גם לא מתכוון להשתמש בחברה שלו כדי לפרסם סופרים אחרים. סוד ההצלחה שלו הוא היכולת לפנות ישירות למעריצים שלו, שאולי לא בהכרח ירצו לקנות יצירה של מישהו אחר.

אחת ממטרותיו, אמר סנדרסון, היתה לראות אם הוא יכול לנעוץ חור קטן בדומיננטיות של אמזון. אמזון אחראית למכירתם של יותר ממחצית מהספרים המודפסים בארצות הברית, אבל היא חזקה אפילו יותר בתחום של ספרים אלקטרוניים וספרי אודיו, המהווים 80 אחוז מהמכירות של סנדרסון.

"אם האחיזה של אמזון בתעשייה נחלשת, זה טוב למוציאים לאור – שמאוד תלויים באמזון כרגע," אמר סנדרסון. "אני לא רוצה להציג את זה בתור 'ברנדון מול אמזון'. אמזון נהדרת. אבל אני חושב שבטווח הארוך, היותה של אמזון מונופול זה ממש רע לאמזון. אם לא תהיה להם תחרות, הם יפסיקו לחדש."

הוא גם רצה לנסות לראות אם ניתן לשדרג את המכירות. מו"לים מסורתיים, הוא אמר, מציעים מעט מוצרים ומעט אפשרויות. מערך החבילות בקיקסטארטר נע בין 40 דולר לארבעה ספרים אלקטרוניים ל-500 דולר עבור ארבעת הספרים בכל הפורמטים, בתוספת שמונה קופסאות של מוצרי קידום נלווים.

"מה שאני יכול לעשות עם קיקסטארטר," הוא אמר, "זה שאני יכול להגיד, 'היי, אם אתם באמת רוצים לקבל עוד, אנחנו ניתן לכם יותר'."

סופרים בעלי פרופיל גבוה אחרים מפרסמים מדי פעם בעצמם. קולין הובר, סופרת בעלת שלושה ספרים ברשימת רבי המכר של ה"ניו יורק טיימס", המשיכה לפרסם בעצמה הרבה אחרי שהפכה ליצרנית להיטים. ויש ז'אנרים מסוימים, כמו ספרי רומנטיקה, מדע בדיוני או פנטזיה, שבהם ספרים אלקטרוניים בהוצאה עצמית עדיין נפוצה עבור סופרים החתומים בהוצאות לאור מסורתיות.

"יש הרבה פרסום היברידי שפשוט מתרחש בשקט ברקע," לדברי מקלין. "זו פשוט הדרך שבה סופרים מתוחכמים בז'אנרים מנהלים את העסק שלהם."

ישנם תת-ז'אנרים כל כך נישתיים שלעיתים לא הגיוני לפרסם אותם לשוק ההמוני, מוסיפה מקלין. "אם יש לך סדרת ספרים בין בחור לרובוט על כוכב כלשהו, ​​זה כל כך ספציפי שאולי זה פשוט משהו שאתה מפרסם למעריצים שלך."

כוונתו של סנדרסון, לדבריו, היתה בדיוק זו: ליצור אפשרויות נוספות, לקוראים ולכותבים.

"המטרה שלי בכל המהלך הזה," אמר סנדרסון, "היא לראות מה אפשרי."