אומללים בדרכם

כל הדמויות ברומן הבכורה של אמיר זיו שרוטות" משהו. זיו: "רבים מהגיבורים אכן שוגים, וטעויותיהם משפיעות לרעה על הקרובים להם ביותר, אבל בפיסת החיים שעליה התבוננתי, בהחלט הייתה אפשרות שכך דברים יקרו."

בין המועמדים לפרס ספיר השנה, לצד סופרים מוכרים כמו שמעון אדף, סמי ברדוגו, נעה ידלין ואסתר פלד, נמצא גם רומן הבכורה המדובר של אמיר זיו "ארבעה אבות" – הישג לא מבוטל כשמדובר בסופר שזהו לו ספר ראשון. ספרו של זיו, שיצא לפני מספר חודשים ב"עם עובד", ועלילתו נעה בין כמה דורות.

הוא מתחיל בשנות ה-70 בין דייר נרגן בגיל העמידה המתלונן בפני מנהל מחלקת ההנדסה בעיריית תל אביב על הדיירת מעליו שסגרה מרפסת, עובר לווטרינר בגן חיות שיום אחד מגלה כי אשתו מפרסמת, בשם בתם, שירי אהבה בעיתון נוער, וילדה הננטשת לילה סוער אחד ביער בדרך לירושלים. שלוש העלילות המרכזיות האלה (ויש עוד) מתרחשות במרחק של שנים זו מזו ונקשרות יחד על ידי על ידי רגשות סוערים, אהבה, קנאה ומוות. הכתיבה בהירה ועשירה, ולאורך הקריאה בספר מפתיע לגלות עד כמה הוא בוגר וכתוב היטב.

אמיר, אף אחד מהגיבורים בספר לא יוצא "טוב", כולם שרוטים במידה זו או אחרת. באופן כללי, יש לך השקפה פסימית על העולם או על אנשים המאכלסים אותו?

זיו: "אני לא חושב שלסופר נכון להסתכל על העולם במשקפיים 'פסימיים' או 'אופטימיים'. כוחו הוא בהתבוננות שרואה נכוחה את המציאות ומשקפת אותה. אחרת הקורא לא יאמין לו. במקרה של הספר שלי, רבים מהגיבורים אכן שוגים, וטעויותיהם משפיעות לרעה על הקרובים להם ביותר, אבל בפיסת החיים שעליה התבוננתי, בהחלט הייתה אפשרות שכך דברים יקרו. החלטות שגויות הן אנושיות, בדיוק כמו החלטות נכונות, והן מתקבלות באותה תדירות לפחות. לעתים במכוון ולעתים בשל מה שנתפס אצל מקבל ההחלטה כחוסר ברירה. כמעט לכל אחת מהדמויות בספר הענקתי רגע של חסד שבו היא יכלה לצאת מהסחרור, לשנות את כיוון ההתנהלות שלה ולבחור דרך אחרת. רובן בחרו שלא לעשות זאת (ומבחינת חלקן, מדובר ברגע כוזב). אשר לי, במנותק מהספר, אני משתדל לחשוב שדברים יסתדרו על הצד הטוב ואינני חי בחרדה פסימית, אבל אני גם מביא בחשבון כל העת שדברים עלולים להשתבש. אני מעדיף לראות בעצמי אדם מפוכח, אבל לא אני זה שצריך להעיד."

 פרק ב'

זיו, בן 49, משמש כסגן עורכת היומון "כלכליסט" בעשר השנים האחרונות ועורך המוסף השבועי שלו. בין לבין הוא גם כותב לעיתון, בעיקר טורים בנושאים כלכליים, פוליטיים ואישיים. קודם לכן היה עורך מוסף "סופשבוע" של מעריב, ולפני כן עורך מגזין סוף השבוע של גלובס. הוא למד משפטים באוניברסיטה העברית, הוסמך כעורך דין ועבד כשנתיים במקצוע, "עד שהבנתי שאני לא צועד בדרך הנכונה ושיניתי כיוון." מאז, 18 שנה בערך, הוא עוסק בכתיבה ובעריכה בעיתונות הכתובה. הוא גר בגבעתיים עם משפחתו, ונמצא ב"פרק ב'" של חייו.

בעבר סיפר בראיון עיתונאי כי במהלך פרק א' בחייו, הרגיש שהוא הולך לאיבוד, והבין כי "אם אני לא בורח עכשיו, אני אמות סופית."

האם חיי משפחה או זוגיות מהווים בעיניך סוג של גיהינום?

"כשהם לא טובים, ברור שכן. כתבו את זה מאות פעמים לפניי, ובכך לא חידשתי שום דבר. מנגד, כשהם מוצלחים ומושתתים על אמון ואהבה ובנייה משותפת של משפחה, הם דבר נהדר."

אבל גם היום אתה מנהל אורח חיים פחות או יותר בורגני. גר בגבעתיים עם בת זוג, מגדל את הילדים, עובד במשרה קבועה. מה השתנה בעצם?

"מה שמרגישים בפנים. אל תיתן לפרטים שמשתקפים מבחוץ להטעות אותך."

אתה כבר לא דרדק. בהתחשב בהצלחת ספר הבכורה, אתה לא מצטער שלא התחלת לכתוב קודם?

"התחלתי מזמן, בסוף שנות העשרים לחיי. אבל הנסיבות, התהפוכות, הצורך להתפרנס ולבסס משפחה דחו את השלמתו ויציאתו לאור של הספר, ואולי טוב שכך. הספר לא יכול היה לצאת בוגר ובשל כפי שיצא אילו פורסם לפני שנים רבות. החיים מלמדים אותנו הרבה דברים, ואחד החשובים שבהם לסופר הוא איפוק. היכולת להתבונן בהתרחשויות בלי התלהמות והתפרצות רגשות, ואיפוק, בדרך כלל, אינה מעלה שצעירים מתברכים בה."

האם כתבת סיפורים בנעוריך?

"כתבתי הרבה, מאז שנות העשרים לחיי. אף אחד מאותם סיפורים לא פורסם. חתיכות מהם מצאו את דרכן לספר 'ארבעה אבות' אחרי שנים שבהן נחנקו במגירה."

מיהם הסופרים מהם הושפעת? מי הסופרים האהובים עליך?

"אני שמח לומר שאיני יודע ממי הושפעתי. בביקורות שעסקו בספר הועלו שמות של 'משפיעים' שונים, אבל לא ארצה לקחת אחריות על כך. אני קורא המון מגיל צעיר, באופן לא אקדמי אלא להנאה, ומשתדל לקרוא ישנים וחדשים, קלאסיקות וקלאסיקות בהתהוות, ומסוגות שונות (למעט פנטזיה שקשה לי איתה). אני מאמין שכל ספר שסיימתי, השאיר איזו שארית, ובעיקר נטע בי וקיבע את החלום להפוך בעצמי לסופר בבוא היום."

איך מוכר הספר, אגב?

"בהחלט יפה, בוודאי בסטנדרטים של ספר ראשון של סופר לא מוכר שכותב בשפה לא פופולארית כמו עברית. בהוצאה הביעו שביעות רצון, אם זה אומר משהו."

האם אתה כותב משהו בימים אלה?

"כן. אבל זה הולך לאט בשל הדרמות וההתרגשויות שהביא איתו פרסום 'ארבעה אבות'. עדיין קשה לי להתנתק."