close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מילים פרומות, פילו-פואטיקה

    אירית שטייף-שושני ויקיר שושני | מחשבות | התפרסם ב - 02.08.21

    המשוררים והפילוסופים כותבים על האדם, העולם ואלוהים מנקודות תצפית שונות. המשוררים מתמקדים בתחושות, ברגשות, בחוויות ובמצבי נפש – qualia, ומתארים אותה ב”מילים פרומות” שתוכנן עשוי להשתנות על פי חוויות הקוראים. לעומתם הפילוסופים מנסים לתאר את רעיונותיהם במונחים של מהויות אובייקטיביות ואוניברסליות החורגות מעֵבר לqualia. התייחסות לאותם נושאים דרך פריזמות שונות עשויה ליצור זיקה מעניינת ומפרה בין שני אופני התיאור. כך למשל, מעיון בתיאוריות הקשורות במסע בזמן יוכל המשורר ליצור שיר או פואמה הקשורים במסע בנפש האדם. וכן מהדיונים הפילוסופיים הקשורים בשאלת קיומו של האל יוכל המשורר לעצב את האלוהים הפרטי שלו. לעומת זאת כאשר הפילוסוף נחשף לשיר הוא עשוי לקלוט תחושות, רגשות או מאוויים של המשורר ואלה יכולים לעורר בו שאלות מורכבות. אחת מהן קשורה לאוניברסליות של הרגשות, כלומר – אף על פי שהמשורר מבטא חוויה אישית, תחושות דומות עשויות להתעורר גם אצל אנשים אחרים הקוראים את שיריו. על כן ה-qualia של אדם פרטי חורגת מגבולות האני שלו ומקבלת, ולו באופן חלקי, ממד אוניברסלי שאותו יכול הפילוסוף לחקור.

    באשר לחוויית הקוראים, קריאת שיר והטקסט הפילוסופי הנלווה אליו תעניק תפיסה מרחבית של המוטיבים המופיעים בשתי היצירות הללו. הדבר דומה ליכולת הראייה הסטריאוסקופית של האדם הצופה באותה המציאות בשתי עיניו שכל אחת מהן קולטת את העולם בזווית קצת שונה ובשילוב שתי התמונות נוצרת ראיית עומק תלת ממדית.

    **

    אֲנִי שׁוֹהָה בִּלְתִּי חֻקִּית מִחוּץ לְגִדְרוֹת גּוּפִי
    צוֹפָה בִּשְׁבִיל לְלֹא מוֹצָא מִבַּעַד לִזְגוּגִית פְּרוּדָה
    רוֹאָה יָמִים לֵילוֹת
    אָבִיב כְּאֶפְרוֹחַ פְּלוּמָתִי מְנַקֵּר אֵימַת הַיָּם
    אֵין בּוֹ פַּחַד. לֹא מַמָּשׁ
    קִצּוֹ מַקְדִּים אֶת הִוָּלְדוֹ
    קִצִּי עַל רַהַב עֲנָנִים שְׁחֹרִים
    בִּנְתִיבִים שְׂרוּכִים מִחוּץ לַזְּמַן

    הישארות נפש

    “אֲנִי שׁוֹהָה בִּלְתִּי חֻקִּית מִחוּץ לְגִדְרוֹת גּוּפִי” – האמונה בהישארות הנפש מעוררת את השאלות: מה מאפיין את הנפש לפני התחברותה לגוף ולאחר היפרדותה ממנו? אפלטון שהאמין בקיום הנשמה טען (בדוגמת המרכבה בדיאלוג “פיידרוס”) שלפני שהיא מגיעה לעולם החיים היא חגה במעגל בעולם האידיאות רתומה לשני סוסים – האחד אציל וצייתן והשני מתפרע. הסוס המתפרע דוחף אותה ברגע מסוים לעולם החיים. בדרך זו הסביר אפלטון כיצד האדם רוכש ידיעה על האידיאות הקיימות במציאות. הוא פשוט נזכר בהן כשנשמתו חגה בעולם האידיאות.

    הדתות השונות עונות על השאלה השנייה. רוֹוחת בהן האמונה שהנפש חוֹוה עונג בגן עדן או סבל בגיהינום וזאת בהתאם להתנהגות האדם בחייו. על כן לפי אמונה זו הנפש מאופיינת על ידי זמן ואולם מכיוון שהנפש היא ישות רוחנית אין היא מאופיינת על ידי המקום שבו היא נמצאת.

    קשה לנו לדמיין ישות שאינה נמצאת במקום מוגדר בחלל ובכל זאת חלים בה שינויים לאורך זמן. במילים אחרות, אמונה זו מציגה אתגר אינטלקטואלי הקשור לחקר האפשרות של קיום מידע שבו מתרחשים תהליכים, אך הפלטפורמה הנושאת אותו אינה מאופיינת על ידי קואורדינטות מרחביות. ניתן להציע כמה כיווני מחשבה לקיום אפשרות כזאת. דוגמה לכך הם חוקי הטבע. מצד אחד אין לאפיין את קיומם באמצעות קואורדינטות חלל-זמן, שאילולא כן הם לא היו חוקים כלליים. למשל, אילו חוקי הטבע היו חלים רק בשביל החלב הם לא היו תקפים בגלקסיות אחרות. לעומת זאת המידע והשינויים האצורים במציאות הפיזיקלית נובעים מהם. דוגמה זו של קיום חוקי הטבע מראה שתיתכן פלטפורמה רוחנית לנשיאת “מידע החיים” של האדם לאחר מותו, כשם שחוקי הטבע מהווים פלטפורמה רוחנית למידע האצור בעולם.

    כיוון מחשבה נוסף הוא שהנפש מאופיינת על ידי ממדים אחרים השונים מהחלל והתמורות בה מתרחשות בממדים אלו. כנגד זאת אחרים יטענו שהטיפול בסוגיה זו כרוך במיסטיקה יותר מאשר בפילוסופיה.

    *מתוך הספר “מילים פרומות, פילו-פואטיקה”, השירים בספר: אירית שטייף-שושני / הטקסטים הפילוסופיים: פרופ’ יקיר שושני (ספרי עיתון 77, 2021).   

    אירית שטייף-שושני ויקיר שושני

    אירית שושני היא סופרת ומשוררת. פרסמה ספרים לנוער צעיר ולמבוגרים. ספרה הראשון "מבוכים" ראה אור בהוצאת עם עובד בשנת 1994. שיריה פורסמו ב"מאזניים", "עיתון 77", "הארץ", "נתיבים". סיפוריה פורסמו ב"פשוש", "כולנו", "פילון", "ידיעות אחרונות", "מאזניים". בוגרת החוגים לפילוסופיה ולתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב ומוסמכת להוראה בחינוך העל יסודי. יקיר שושני כיהן כפרופסור לפיזיקה, לפילוסופיה ולמתמטיקה במכללות ובאוניברסיטאות בארץ ובחו"ל. היה סגן נשיא בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב על שם שנקר ויו"ר מועצת ארגוני הסגל האקדמי במכללות הציבוריות. נושא תואר ד"ר ((PhD בפיזיקה עיונית. פרסם מאמרים בפיזיקה ובפילוסופיה בעיתונות המדעית הבינלאומית ושבעה ספרי עיון. ספריו האחרונים הם: Apriorics, Nova Publishers New York; The Elusive God, Cambridge Scholars Publishing בשיתוף עם פרופ' אשר יהלום.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 4

    תגובות


    2 תגובות על “מילים פרומות, פילו-פואטיקה”

    1. אורלי שמואלי הגיב:

      קריאה מרחיבה שהכל בה בספר ייחודי לבית שטייף שושני. עונג צרוף היצירה והקריאה.

    2. אירית שושני הגיב:

      אורלי יקרה, משוררת מוכשרת ומרגשת, תודה מקרב לך על מילותייך הטובות

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נפטר אנדריי ביטוב

    שי מרקוביץ'
    אנדריי ביטוב, מבכירי הסופרים ברוסיה, נפטר מדום לב בסנט פטרבורג בגיל 82....

    אֵיךְ יָדַעְתִּי / Under My Skin

    רני רוזנטל
    אֵיךְ יָדַעְתִּי אֵיךְ יָדַעְתִּי? אַחֲרֵי שָׁבוּעַ דִּבַּרְנוּ עַל יֶלֶד אֲבָל לֹא...

    צבע הגשם / שגרה

    מירה הרשקו
    צבע הגשם יָכְלָה לְהָמֵס לֵב כָּל גֶּבֶר לְתוֹךְ נִשְׁמָתָהּ הַכְּלוּאָה בְּלָבָן,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית