close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מותו של חייל

    שי מרקוביץ' | חדשות תרבות | התפרסם ב - 31.07.18

     

     

    במוסקבה נפטר השבוע הסופר ולדימיר ווינוביץ’, יוצרו של “הרפתקאותיו של החייל איוון צ’ונקין”

     

    בסוף השבוע, בגיל 86, נפטר בביתו במוסקבה מהתקף לב קטלני הסופר הרוסי ולדימיר ווינוביץ’. ווינוביץ’ היה סופר פופולרי מאוד ברוסיה, אך הוא ייזכר לעולם כמחברו של “הרפתקאות החייל איוואן צ’ונקין”, רומן סאטירי מצחיק עד דמעות, שתורגם לשפות זרות רבות, כולל לעברית (צבי ארד, הוצאת “עם עובד”).

    ווינוביץ’ נולד להורים עיתונאים (אמו הייתה יהודיה), למד בילדותו בבית הספר המקצועי, וכישרונו הספרותי התגלה כאשר שירת, בתחילת שנות ה-50, בצבא האדום, שם החל לכתוב שירים עבור העיתון הצבאי. לאחר השירות הצבאי הוא למד בפקולטה להיסטוריה באוניברסיטת מוסקבה.

    בתחילת שנות ה-60 הוא החל לעבוד כעורך זוטר במדור ההומור והסאטירה בתחנת הרדיו הממלכתי, והתפרסם לראשונה כאשר השיר שכתב, “אני מאמין, חברים, קראוונים של ספינות חלל…”, שימש את ניקיטה חרושצ’וב בבואו לברך את טייסי החלל הסובייטיים הראשונים בנחתם על כדור הארץ. השיר הולחן והפך לאחד השירים הפופולאריים בבריה”מ באותה התקופה.

    בשנות ה-60 ווינוביץ’ הפך לפעיל יותר בחיים הפוליטיים, והוא חתם, יחד אנשי רוח רבים בבריה”מ באותה התקופה, על מכתב מחאה נגד רדיפתם של שני סופרים דיסידנטים הרוסים, יולי דניאל ואנדריי סניאבסקי, על ידי השלטונות. הוא הצטרף לתנועה לזכויות האדם בבריה”מ וסייע להבריח למערב את כתב היד של “חיים וגורל” מאת וסילי גרוסמן.

    גם הרומן הסאטירי הידוע שלו, “חייו והרפתקאותיו שלא ייאומנו של החייל איוואן צ’ונקין”, פורסם תחילה בסאמיזדט ב-1969, ולאחר מכן הוברח לחו”ל ופורסם שם. בשל כך ווינוביץ’ סולק ב-1980 משורות איגוד הסופרים הסובייטי ושנה לאחר מכן נשללה ממנו האזרחות הסובייטית.

    עד שנת 1990 ווינוביץ’ התגורר בארה”ב ובגרמנייה, שם עבד ברדיו “אירופה החופשית”, אך עם פרוץ הפרסטרויקה חזר, יחד עם אנשי רוח גולים נוספים, לבריה”מ על ידי צו נשיאותי מיוחד. אז גם הותר לפרסום “איוון צ’ונקין” ושני המשכיו (שלא הצליחו) לראשונה ברוסיה.

    “איוואן צ’ונקין” אמנם היה הרומן הפופולרי ביותר של ווינוביץ’, אך הוא כתב לא מעט יצירות שזכו להערכה. אחת הידועות בהן היא הרומן האנטי-אוטופי “מוסקבה 2042”; ב-2000 הוא זכה בפרס הספרות הממלכתי של רוסיה על הרומן “הפרופגנדה המונומנטלית”, ושנתיים לאחר מכן קיבל את הפרס ע”ש סחארוב.

     

    ולדימיר ווינוביץ’. מצחיק עד דמעות

     

    “צ’ונקין” בעברית. מצחיק עד דמעות

    שי מרקוביץ'

    שי מרקוביץ' עורך ומתרגם, אחרי עשרים שנה בקירוב בתפקידי כתיבה ועריכה שונים בקבוצת "ידיעות אחרונות", מרחיב כיום מעגלים חדשים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגיות:

    אין תגיות

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, יוסי עוזרד

    מאת: אבי גרוסברד
    יוסי עוזרד – בן קיבוץ להבות הבשן, כיום מתגורר ברמת השרון....

    הָאוֹר / עַד יִפְעָה

    גד קינר (קיסינגר)
    הָאוֹר בֹּקֶר. הָאוֹר פּוֹרֵץ לְכַסֶּפֶת שְׁמוּרוֹתַי. מְרוֹקֵן אֶת הַחֲלוֹמוֹת. מוֹתִיר פְּלָדָה...

    החיים כמשל, הנשים כנמשל

    בלפור חקק
    החיים כמשל, הנשים כנמשל – נשים אחדות שאהב פנחס שדה “אָכלתי...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית