מומלצים – פרוזה מתורגמת – מרץ 2026
בית עם שבעה חלונות | קדיה מולודובסקי | תרגום: בלהה רובינשטיין | פרדס הוצאה לאור | 2021 | 367 עמ' | 96 ש"ח

זהו תרגום ראשון לעברית של קובץ סיפורים קצרים, המיועד לקוראים מבוגרים, אשר פורסם ב-1957 בשפת היידיש בידי קדיה מולודובסקי, סופרת מופלאה ורבת-פנים, הידועה בישראל בעיקר כמשוררת לילדים, שחיברה את השיר "פתחו את השער".
סיפוריה של מולודובסקי מזמנים צירוף לא רגיל של הומור וסאטירה, אהבה ורתיעה, חמלה רכה ואירוניה חדה. כל אחד מהם הוא בבחינת מעט המכיל את המרובה. מן ציור אקוורל, שמשרטט תמונת עולם בקווים דקים, טעוני משמעות. מולודובסקי מאירה פרטי חיים מזווית מיוחדת, החושפת מצבים אנושיים שאינם משתנים עם חילופי המקום והזמן.
"לכל חלון יש אור מִשלו וצל מִשלו", כתבה המחברת בהקדמה לספרהּ זה. ואכן, סיפורי בית עם שבעה חלונות קורעים חלונות אל עולמות הנפש המסוכסכים של גיבוריהן וגיבוריהם. חייהם של אלה נעים בתנועת מטוטלת בין תביעות ההווה בבית החדש בארצות הברית ובין געגועים אל הבית הישן במזרח אירופה. זהו מתח שגם קוראת בת זמננו עשויה למצוא בו את תנועת חייה שלה.
אגם טום | אן פאצ'ט | תרגום: קטיה בנוביץ' | עם עובד | 2024 | 304 עמ' | 75.2 ש"ח

לארה לא העלתה על דעתה ששלוש בנותיה הבוגרות יחזרו להתגורר איתה בחוות הדובדבנים המשפחתית. למעשה היא לא תיארה לעצמה שהיא תהיה אימא לשלוש בנות או תקטוף דובדבנים בחווה משלה; הרי היא הייתה שחקנית הוליוודית מבטיחה ומפורסמת עוד לפני שמלאו לה עשרים וסרטיה המעטים נחשבים קלאסיקות עד עצם היום הזה. החווה יפה אך תובענית. אין די ידיים עובדות, הימים הולכים ומתקצרים, ועזרת בנותיה נחוצה עד מאוד. הן מסכימות, בתנאי שאימן תסכים – אחת ולתמיד – לספר להן על חייה הקודמים, על תהילתה הקצרה ועל הרומן המופלא והמסתורי שהיה לה עם כוכב נערץ אחד, שחקן אגדי ואלמותי בשם פיטר דיוק. אף לא אחת מהן יודעת כמה מערער ומסוכן הסיפור התמים הזה. עצם אזכור שמו של דיוק עשוי להפריד את האם מבתִה הבכורה, לייאש את האמצעית ולנכר את בת הזקונים מאחיותיה. אך עסקה זו עסקה – אט־אט לארה חושפת את סיפורה.
הדלת | מגדה סאבו | תרגום: מרים אלגזי | כתר | 2007 | 270 עמ' | 70.4 ש"ח

"הספר הזה לא נועד לאלוהים… אלא לאנשים. עד כה חייתי באומץ, אני מקווה שגם אמות באומץ וללא שקר, אך התנאי לכך הוא שאומר שגלוי: אני הייתי זו שהרגה את אמרנץ. וזה לא משנה שלא להרוג אותה רציתי אלא להצילה."
זוהי אולי תמצית סיפור יחסיהן המורכבים של מגדה ואמרנץ: סופרת צעירה ומנהלת משק הבית שלה. יחסים מפתיעים, קרובים, עמוקים, בין אשה מבריקה העומדת בפני פריצתה הגדולה, לבין אשה זקנה ונוקשה שאינה יכולה להפסיק לעבוד – בביתה של הסופרת ובבתים אחרים, בחצר ביתה ובחצרות הבניינים המשותפים ברחוב. גם לישון אינה מסוגלת, אפילו מיטה אין לה. רק דלת שאינה נפתחת בפני איש.
הדלת היא יצירה גדולה שאינה זקוקה למרחב. זירת ההתחרשות שלה בת כמה עשרות מטרים. ליבתה מאחורי דלת נעולה אחת. זוהי יצירה מזוקקת, רבת עוצמה, הנקראת בנשימה עצורה ובגרון חנוק, ובריח תבשילי עוף חריפים ונפלאים, שהוכנו בידיים שאצבעותיהן נתעוותו בעבודה קשה.
ארתור וג׳ורג׳ | ג'וליאן בארנס | תרגום: אורטל אריכה | כנרת זמורה דביר | 2010 | 472 עמ'

ארתור וג'ורג' גדלים בעולמות נפרדים באנגליה של סוף המאה ה־19: ארתור באֵדינבּוֹרוֹ הדלה והתרבותית, וג'ורג' בביתו של כומר בכפר קטן במחוז סטאפוֹרדשֶר. ארתור נעשה רופא ואחר כך סופר, וג'ורג' – עורך דין בברמינגהם. ארתור הופך לאחד האנשים המפורסמים בדורו, ואילו וג'ורג' נותר בחריצותו האלמונית. ובכל זאת, בפתח המאה החדשה דרכיהם מצטלבות בעקבות שרשרת של מאורעות שהגיעו לכותרות העיתונים ונודעו כ"שערוריות וירליי הגדולה".
ארתור וג'ורג' הוא רומן פסיכולוגי־בלשי על פשע שפל ורוחניות נעלה, אשמה וחפות, זהות, לאומיות וגזע, שבו מנתח ג'וליאן בארנס באלגנטיות רבה את החברה האנגלית של תחילת המאה ה־20 ושוזר בסיפור האמיתי אירוניה דקה ומאופקת.
ימים בחנות הספרים של מוריסאקי | סטושי יגיסאווה | תרגום: אביגיל בורשטיין | כנרת זמורה דביר | 2026 | 208 עמ' | 74 ש"ח

אהבה, התחלות חדשות, והנחמה שאפשר למצוא בין דפיו של ספר טוב.
כשהחבר של טקאקו בת ה־25 מספר לה שהוא מתחתן עם אחרת – לבה נשבר. באי־רצון היא מקבלת את הצעתו של סאטורו, הדוד המוזר שלה, לגור בחינם בחדר הקטנטן שמעל החנות שלו.
חבויה בג'ימבוצ'ו שבטוקיו, חנות הספרים של מוריסאקי היא גן עדן לחובבי קריאה. היא ניצבת בבניין עץ ישן בפינת רחוב שקטה ועמוסה מאות ספרים משומשים. החנות היא בבת עינו של סאטורו, אשר מקדיש לה את חייו מאז שאשתו עזבה אותו לפני חמש שנים.
טקאקו מקווה לנצל את השלווה כדי לרפא את לבה השבור, אך מגלה להפתעתה עולמות חדשים בין ערימות הספרים אשר ממלאות את החנות. ככל שהקיץ מפַנה את מקומו לסתיו, סאטורו וטקאקו מגלים שיש להם במשותף יותר ממה שחשבו תחילה. ולחנות הספרים של מוריסאקי יש מה ללמד את שניהם על החיים, האהבה וכוחם המרפא של ספרים.
תגובות