ליסה התעוררה מוקדם. הבת של זיוה אמרה לה שהיא לא חייבת לקום מוקדם בבוקר ובמיוחד לא בשבת.

"יום שבת זה יום המנוחה שלנו". אמרה לה באנגלית.

"תודה, תודה" היא ענתה ובזה הסתכם בערך הידע שלה בעברית.

היא רשמה לעצמה באותיות תאילנדיות כמה משפטים נחוצים לטיפול במאמא. כך היא קראה לגברת זיוה וזיוה התחברה אליה מיד. אהבה את הפנייה המקרבת  שלה.

רינת, ביתה של זיוה, חייכה  למראה הדף.

"מעולה, אך אל תדאגי ,תוך חצי שנה את תדברי עברית. את צעירה ונראה לי גם חרוצה."

ליסה יצא למטבח והתחילה לסדר את הכלים הנקיים שנשארו על השיש מאתמול בערב .

ממה שהבינה, המשפחה חגגה לזיוה יום הולדת 85 וגם איזה חג. כך אמרו לה.

"בוקר טוב ליסה, בואי לעזור לי להתלבש בבקשה."

המטפלת לא הבינה אף מילה אך ידעה את עבודתה.  היא עזרה לגברת זיוה להתלבש ,להסתרק, ליוותה אותה לחדר האמבטיה. הכול בעדינות רבה.

הכינה לה ארוחת בוקר, קורנפלקס עם חלב חם. אחר כך סידרה לה ישיבה נוחה בכורסה בסלון .

זיוה הדליקה את הטלוויזיה ואמרה לליסה שהיא יכולה ללכת לנוח בחדר שלה.

המטפלת הצעירה למדה להבין אותה מטון דיבורה ומשפת הגוף. מההתחלה זיהתה שזיוה אוהבת להיות לבד בסלון, לקרוא ספר או להסתכל בטלוויזיה.

"טוב מאמא". אמרה  ובשקט נכנסה לחדר שלה, סגרה את הדלת, הוציאה את הדף עם המילים בעברית-תאילנדית וניסתה לשנן אותן כששמעה את מאמא צועקת.

"מלחמה! יש מלחמה!!!!.

 ליסה רצה לסלון מבוהלת, בדאגה שמשהו קרה לזיוה, כנראה לא מרגישה טוב.

"ליסה יש מלחמה!" היא המשיכה לצעוק, "מחבלים! תראי מחבלים!".

ליסה שלפה מהכיס של הסינר שלה את הדף עם המילים והמשפטים שבדרך כלל עזרו לה להבין את מאמא, אך היא לא מצאה אף מילה דומה למלחמה או מחבלים. פתאום הבינה שהבהלה של הזקנה מגיעה מכיוון המסך והבינה שזיוה נבהלה מסרט המתח שהטלוויזיה משדרת.

!Mama, no. Not for you

הושיטה את ידה כדי להחליף תחנה. זיוה חטפה לה את שלט הטלויזיה והמשיכה לצעוק "מלחמה, מחבלים".

ליסה הרגישה בפעם הראשונה מאוד לא בנוח ולא ידעה מה עליה לעשות. חשבה שהגיל מתחיל לתת אותותיו והיא, חוץ "מתודה, טוב ושלום", לא יודעת להגיד כלום והבינה שהדף שלה לא בדיוק יעזור לה הפעם. וזיוה לא מבינה אנגלית. מה יהיה אם יפטרו אותה? איך היא תפרנס את אמא ואת הילד שלה בן הארבע בכפר הקטן בצפון תאילנד. הם לבדם .

אדיל, אח שלה שגם עובד כאן בישראל, צריך לפרנס את המשפחה שלו. היא לא יכולה להרשות לעצמה פיטורים.

ליסה ניגשה מיד לטלפון וצלצלה בדחיפות לרינת.

מרינת לא היתה תשובה. כנראה שהטלפון שלה על שקט. היא ובני משפחתה רצו לנוח בשבת .

ליסה הייתה ממש בפניקה למראה חוסר השקט של זיוה, רצתה להחליש את קולות הירי  בטלוויזיה כשפתאום זיהתה איך הפושעים מהסרט דוחפים על טנדר בחור שדומה שתי טיפות מים לאח שלה אדיל .

הטלפון של רינת המשיך לצלצל, ואף אחד לא ענה.