close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • לזכרו של נתן זך

    רן יגיל | חדשות תרבות | התפרסם ב - 06.11.20

    נתן זך (2020-1930), שנפטר עתה, ביקש בשנות החמישים לשבור את ההגמוניה התרבותית־ספרותית של אלתרמן־שלונסקי־גולדברג בשירה חופשית שהטון שלה ביסודו הוא מצומצם, אירוני, הרגש המאופק.

    ספרו הראשון, “שירים ראשונים” (1955) שיצא לבסוף בהוצאה עצמית תחת הכותרת “המס”ה”, ראשי תיבות של “היזהר מעשות ספרים הרבה” היה כישלון חרוץ לא רק בעיני הקוראים והמבקרים אלא גם בעיני המשורר עצמו, שטרח לגנוז את 150 העותקים שהדפיס בשעתו.

    רק בספרו השני, “שירים שונים” (1960) בהוצאת “המחבר”, ואחר כך בספרו השלישי “כל החלב והדבש” (1966) בהוצאת “עם עובד”, הפך זך לְמה שלימים ייקרא בורא הנוסח, או האידיאולוג הפואטי של דור המדינה, עם שירים נודעים כמו “האוהבים הנבונים”, “יופייה אינו ידוע”, “סוס העץ מיכאל”, “איך זה שכוכב”, “כי האדם עץ השדה”, “ציפור שנייה” (“ראיתי ציפור רבת יופי”) ועוד.

    זך השפיע על חבריו לדרך: יהודה עמיחי, דוד אבידן, משה דור, משה בן שאול, דליה רביקוביץ, אריה סיון, ואף יותר על המשוררים שבאו אחריו בשנות השישים, למשל יאיר הורביץ ומאיר ויזלטיר שסגד ל”שירים שונים”, משל היה תנ”ך קטן ופרטי, ואף כתב עליו מאמר מקיף ומעריץ. מכאן ולהלן היה זך לאחד משלושת המשוררים – ביאליק ואלתרמן קדמו לו – שהפך את הדף הפואטי בשירה העברית.

    הנה שיר מחאה מאוחר ומפוכח משלו, שיש בו משום הקבלה והנוחם הפונה מן האני אל האתם, מן היחיד אל הרבים. הוא נותן מבטחו בבני האדם ולא במוסדות הדת והחברה שהקימו. יפה מאוד השורה באמצע הקוראת בכל זאת, מתוך הכרח, להתפלל על הילד.

    אל תצפו / נתן זך

    אַל תְּצַפּוּ לַמָּחָר,
    הַמָּחָר לָמַד לְאַכְזֵב
    אַךְ גַּם אַל תֹּאמְרוּ מְאֻחָר
    מְאֻחָר הוּא רַק הַכְּאֵב.

    אַל תַּקְשִׁיבוּ לַסִּסְמָה,
    הַסִּסְמָה רַק כְּרָזָה מְכַזֶּבֶת
    וְאַל תִּתְּנוּ אֵמוּן בַּתְּפִלָּה.
    אִם הֶכְרֵחַ הוּא, הִתְפַּלְּלוּ עַל הַיֶּלֶד.

    וּבְעִקָּר אַל תַּאֲמִינוּ לְהַבְטָחוֹת
    שֶׁנּוֹלְדוּ בְּאוֹר יוֹם וְכָבוּ בַּלֵּילוֹת
    כִּי גַּם לָהֶן אֵין לֹא אָח, לֹא אָחוֹת
    וְאַל תַּקְשִׁיבוּ לַהִמְנוֹן,

    הוּא לֹא רֵאשִׁית כִּי אִם סוֹף הֶחָזוןֹ

    בְּדַרְכּוֹ לְבֵית הַקְּבָרוֹת.

    יהי זכרו ברוך. רן יגיל

    רן יגיל

    רן יגיל, יליד 1968, סופר, עורך ומבקר ספרות. ממקימי ומעורכי "עמדה" - ביטאון לספרות. משמש כמבקר ספרות ב"הארץ" ובעבר היה מבקר ב"מעריב" ובעל טורים אישיים שם בנושאי שירה וספרות ילדים. כתב עד כה 11 ספרים, זכה על כך במלגות ובפרסים, בהם פעמיים בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים. מעורכי כתב-העת האינטרנטי לספרות "יקוד".

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 2
    • 8
    • 12

    תגובות


    23 תגובות על “לזכרו של נתן זך”

    1. ארלט הגיב:

      “אַל תְּצַפּוּ לַמָּחָר,/ הַמָּחָר לָמַד לְאַכְזֵב / אַךְ גַּם אַל תֹּאמְרוּ מְאֻחָר / מְאֻחָר הוּא רַק הַכְּאֵב”. גם אם זך איננו עוד איתנו, שיריו ימשיכו ללוות אותנו ולשכון בכבוד על מדפי הספרות העברית. תודה, רן וסלונט.

    2. רן יגיל הגיב:

      ארלט היקרה, שלמי תודה על התגובה. יהי זכרו של זך ברוך. היה משורר מהפכני. רני

    3. ארלט הגיב:

      נכון מאד, רן, מהפכני. אגב השיר “אדון שירה” מספרי החדש נכתב עליו… פגשתי אותו במקרה בתולעת ספרים וכתבתי על המפגש.

    4. רן יגיל הגיב:

      שיר יפה שלך. אכן אדון שירה. רני

    5. חיים ספטי הגיב:

      יפה עשית, רן, שכתבת רשימה מכבדת זו לזכרו של נתן זך ז”ל. הרשימה סוקרת כמה תחנות חשובות בשירת זך ואת השפעתו על משוררים חשובים. יהי זכרו ברוך.

    6. יצחק מלר ציגלה קשישא הגיב:

      איש יקר… מסכים בהכנעה עצובה
      אני משתמש בשיר הזה בהזדמנויות שונות
      ובעיקר בשם ספרו בקורע בטנים:
      “מן המקום שבו לא היינו אל המקום שבו לא נהיה” 2013
      זהו משפט אלמותי — אני מקווה שהוא לא נכון לפחות בחלקו… אבל

    7. עפרה ישועה-ליית הגיב:

      תודה רבה רני. מאוד מקבלת את ההגדרה שלך לזך: “אחד משלושת המשוררים – ביאליק ואלתרמן קדמו לו – שהפך את הדף הפואטי בשירה העברית”.
      אוסיף ששיר פוליטי אחד של זך בחוברת סימן קריאה 2 משנת 1973 (!) היה בעיני התגלות כי לפני כן לא ראיתי בכלל טקסטים שערערו על “צדקתנו”… ועוד לפני מלחמת יום כיפור. רק אחר כך הגעתי אל “שירים שונים” וכל השאר… כמה יפה שאת רשימתך הקצרה חתמת בשיר מחאה נהדר, תודה!

    8. רן יגיל הגיב:

      חיים, משורר יקר, שלמי תודה ושבת שלום. רני

    9. רן יגיל הגיב:

      יצחק היקר, יפה כתבת, ואיזה שם ספר בעל עוצמות. זך האקזיסטנציאליסטי המאוחר. ברווח שבין שני המקומות, המקף הקטן, הוא הקיום שלנו. רני

    10. רן יגיל הגיב:

      עפרה היקרה, את צודקת כמובן. נתן זך היה משורר פוליטי מעורב ומשובח. בעיקר זכור לי שירו “על הרצון לדייק” אחרי טבח סברה ושתילה. רני

      ואז היתה הגזמה גדולה במנין הגופות:
      היו שמנו כמאה והיו שמנו כמאות
      וזה אמר ספרתי 36 נשים שרופות
      וחברו אמר לא צדקת, כי רק אחת-עשרה
      והמשגה מכון הוא ופוליטי, לא יד המקרה
      ואם כבר פתחתי, אומר גם זה
      שרק שמונה נשים נשחטו, כי שתים נורו
      ויש אחת מפוקפקת ולא ברור
      אם נשחטה, נאנסה או רק שוספה בטבור
      וגם בעניין הילדים עוד לא נאמרה המילה האחרונה
      הכל מודים כי שישה נצלבו ואחד עונה
      לפני שראשו רוצץ אבל מי לידינו יתקע
      כי כל אלה שנעלמו ואין יודע את עקבותם
      אמנם הושלכו כולם או חלקם אל הים
      שאם כך, כיצד נסביר את כתמי הדם?
      בדברים ממין זה אסור להתפס להגזמות
      ויש להבחין ולהיזהר: המדובר בדיני נפשות
      שהרי עלולים חלילה לטעות בדוחות
      וכבר היו, ידידי המלומד, דברים מעולם.
      ותהי שם מחלוקת רבה כל אותו היום
      ולולא הסרחון הנורא שעלה במקום
      היו מגיעים לדיוק ברור – או למכות
      שהרי הרצון לדיק אנושי לא-פחות
      מן הרצון להרוג, לאנוס, לרוצץ, ולאבד מן העולם
      את אויבך, יריבך, שכנך ממול, את הזר החשוד, או סתם
      כל גבר, אשה, וילד אשר בעולם.

    11. יערה בן-דוד הגיב:

      טוב עשית שבחרת בשיר המחאה הזה כמצבת זיכרון, מניפסט נוקב ברוח הימים האלה. הלך לנו יהושע קנז, ועכשיו נתן זך, ששינה את פניה של השירה העברית והיה מעמודי התווך שלה, אבל שיריו יוסיפו לחיות איתנו. זוכרת את שיעוריו המרתקים באוניברסיטת תל אביב לפני שנים רבות. יהי זיכרו ברוך.

    12. אוה מורסיאנו הגיב:

      היי רן
      יום עצוב לי היום. הושפעתי מאוד משירתו של המשורר הנפלא הזה.
      כל הכבוד שמהרת להזכירו ולפרסם את אחד משיריו המאוחרים .רציתי להזכיר לך שבספר השני שלי “התהפכתי וקמתי” בעריכתך ובהוצאת עמדה יש שיר מכתב לנתן זך שכתבתי אחרי צפייה בסרט אודותיו בעודו בחיים. הנה הוא לפניך זוכר?

      מכתב לנתן זך

      אַחֲרֵי זֶּה,
      לֹא יָכֹלְתִי לִשְמֹעַ
      כְלוּם
      לֹא הָיִיתִי
      זְקוּקָה.
      הִרְגַשְתִי רֵיקָה
      נָכְרִיָה בְאַרְצְךָ
      סוֹחֶּבֶּת בְקֹשִי מֵעִיר לְעִיר
      מִזְוָדָה קְשוּרָה בְחוּטִים
      אַחַר כָךְ רָאִיתִי אוֹתְךָ
      שָר בְלִי קוֹל אֶּת הַחַיִים הָאֵלֶּּה
      שֶּאַתָה מְנַסֶּה לְהָבִין
      וְרָאִיתִי
      מִתַחַת לְשִכְבַת שִירִים קָרָה
      מְבַעְבַעַת אֵש
      מַזְמִינָה קָפֶּה קָטָן עִם שְטְרוּדֶּל
      וּמַסְבִירָה לִי בְכֹבֶּד רֹאש
      לֹא צָרִיךְ לְהִתְיָאֵש
      לֹא כָל דָּבָר שֶּפָתַ חתְ צָרִיךְ
      לִסְגֹר וְיֵש לָךְ רְשוּת לִבְחֹר מָה וְאֵיךְ
      לִזְכֹר.

      יהי זכרו ברוך

    13. אביב חזק הגיב:

      מחווה צנועה
      למשורר ענק ומהפכן

      קידה אוהבת

    14. שולמית הגיב:

      אמן

    15. רן יגיל הגיב:

      יערה, משוררת יקרה, איזו תגובה יפה. תודה על התמיכה בבחירת השיר בימים אלה ואכן קנז ואחר כך זך – מכות קשות. גם הזיכרון שלך כסטודנטית אצל זך יפה. שבת שלום. רן

    16. רן יגיל הגיב:

      אוה היקרה, ודאי זכור לי השיר היפה שלך, שהסיומת שלו מאוד זכית, אבל גם מאוד עמיחיאית – פתוח סגור פתוח. רני

    17. רן יגיל הגיב:

      אביב היקרה, אכן כך. דייקת בדברייך התמציתיים. חזק!

    18. רן יגיל הגיב:

      שלומית היקרה, אכן. לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה – אלא אמן נכונה. שבת שלום. רני

    19. רן יגיל הגיב:

      הערה קטנה: השיר של נתן זך פורסם לראשונה ב”מטען” 18 בעריכת יוסי גרנובסקי. שבת שלום. רני

    20. פנינה פרנקל הגיב:

      הי רן, מותו של זך היא צביטה נוספת בלב על דור נפילים שהולך ונעלם. מיהרתי אל ספרי השירה שלו שנמצאים אצלי ונהניתי מכל שיר ומכל רגע.
      חבל
      פנינה פרנקל

    21. רן יגיל הגיב:

      פנינה היקרה, מתוך הכרת שירתך, יודע אני את הערכתך לשירת נתן זך. שלמי תודה על הקריאה ועל התגובה. רן

    22. ליאורה בן יצחק הגיב:

      רן יקר התעצבתי מאוד אם לכתו של נתן זך פתחתי את ספריו והתחפרתי אל תוך שיריו, אחד אחד המופלאים שכתב.
      תודה רני

    23. רן יגיל הגיב:

      ליאורה, משוררת יקרה, לנתן זך אכן שירים יפים בכל ספר, כאשר ספריו הגדולים לדידי הם “שירים שונים” כמובן ו”כל החלב והדבש”. רני

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    הָלְאָה

    טל איפרגן
    כַּאֲשֶׁר הִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה הָיוּ בְּרוֹשִׁים וְקָצֶה אֲוִיר שֶׁבִּקֵּשׁ לִהְיוֹת שָׁמַיִם.הִבַּטְתִּי מַעְלָה,לֹא...

    ספר בוער

    שי מרקוביץ'
    "פרנהייט 451" זוכה בימים אלה לעדנה: סרט טלוויזיה חדש וספר שיש...

    חיים קשים

    מאת: ניצן המבורג
    אֲנִי כְּבָר לֹא סוֹמֵךְ עַל הַכּוֹכָבִים הֵם מְרַמִּים אוֹתִי כָּל לַיְלָה...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית