close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • לֵאָה הַשְּׁכֵנָה / חַג שֵׁנִי

    שיר שבת - ספיר | שירים | התפרסם ב - 16.09.18

     

    לֵאָה הַשְּׁכֵנָה

     

    כָּל שָׁנָה בָּעוֹנָה הַזֹּאת

    לֵאָה הַשְּׁכֵנָה, יוֹשֶׁבֶת עַל הַמַּדְרֵגוֹת

    וּמְפַצַּחַת אֱגוֹזֵי פֶּקָן.

    אִם תַּקְשִׁיבוּ טוֹב,

    תִּשְׁמְעוּ אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ

    מִתְפַּצֵּחַ לְאַלְפֵי חֲלָקִים קְטַנִּים.

    הָיוּ לָהּ אַהֲבוֹת שָׁלוֹשׁ, לְלֵאָה הַשְּׁכֵנָה.

    נוֹתְרָה לְבַד, עִם כַּמָּה מֵחוּשִׁים בַּלֵב

    וּכְאֵבִים בָּרֹאשׁ.

    הָעֶרֶב הִיא תִּלְבַּשׁ אֶת הַסְּוֶדֶר הַזֶּה, הַיָּפֶה.

    תַּתִּיז עַל עַצְמָהּ בֹּשֶּׂם,

    וְתֵצֵא לְהַצָּגָה.

    הִיא לֹא שׁוֹמַעַת טוֹב

    אֲבָל הִיא עֲדַיִן רוֹאָה.

    הִיא תִּפְגֹּשׁ אֲנָשִׁים וּתְחַיֵּךְ

    וְאַחַר כָּךְ תַּחְזֹר לְבַדָּהּ לְבֵיתָהּ.

    בַּקּוֹמָה הַשְּׁנִיָּה, בַּדֶּלֶת מִשְּׂמֹאל.

    הַיְּלָדִים עֲסוּקִים,

    הַנְּכָדִים כְּבָר גְּדוֹלִים.

    הִיא לֹא מִתְלוֹנֶנֶת.

    זֶה מָה שֶׁנּוֹתָר וְזֶה הַכֹּל.

    אֲבָל בָּעוֹנָה הַזֹּאת, אִם תַּקְשִׁיבוּ הֵיטֵב,

    תִּשְׁמְעוּ אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ מִתְפַּקֵּעַ עִם כָּל פֶּקָן

    אַחַר כָּךְ הִיא קוֹלָה אוֹתָם עִם הַדְּמָעוֹת,

    שָׂמָה בְּשַׂקִּיּוֹת אֹכֶל קְטַנּוֹת וּמְחַלֶּקֶת לַשְּׁכֵנִים.

     

    חַג שֵׁנִי

    אֲנִי מִתְקַשֶּׁה לְהַאֲמִין לְכָל זֶה,

    כָּל הַשִּׂמְחָה הַזּוֹ בְּלָבָן,

    הַכְּבִישִׁים הָעֲמוּסִים,

    הַשֻּׁלְחָנוֹת הַגְּדוּשִׁים,

    הַדִּבּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים.

     

    הַבְטַח לִי שֶׁאַחֲרֵי הַחַגִּים

    נֵשֶׁב רֶגֶל עַל רֶגֶל ,

    זֶה מוּל זוֹ בַּמִּרְפֶּסֶת

    וְנאֹכַל אֹכֶל פָּשׁוּט,

    לְבוּשִׁים בְּגָדִים רְגִילִים

    וּנְדַבֵּר דִּבּוּרִים שֶׁל חוֹל.

     

    שיר שבת - ספיר

    שיר שבת- ספיר, ירושלמית מקיבוץ כנרת. גדלה בירושלים ובגיל 18 עברה לקיבוץ כנרת, שם נמצאת עד היום, ובונה את בית חלומותיה אשר על ראש גבעה. נשואה לאיתי ואמא ליהלי, מאיה ונעה. עוסקת בחינוך ובכתיבה. מנהלת את בית הספר היסודי החדש והצומח "גלבוע" בבית אלפא. פרסמה שירים בכתבי עת שונים - (ביטאון שירה, מוטיב, קו נטוי) ובימים אלה עובדת על ספר שירים ראשון.

    מה דעתכם?

    • 1
    • 0
    • 2
    • 32
    • 8

    תגובות


    4 תגובות על “לֵאָה הַשְּׁכֵנָה / חַג שֵׁנִי”

    1. שיר הגיב:

      תודה רבה על קריאה רגישה⚘

    2. אלישבע רוזנבוים הגיב:

      שני השירים יפים, רגישים וטובים.
      לאה שכנה, לא נשאבת ללאות, היא עדיין רואה ועדיין עושה, שמחה לפגוש אנשים וזכתה לאהוב. ולמרות ליבה המתפצח, ולמרות הבדידות ולמרות העצבות היא לא מתלוננת ולובשת סוודר יפה ומתבשמת ויוצאת, ומפצחת וקולה ומחלקת את פרי עמלה.
      לשכנים. היא מלאת חיים כיכולתה.
      ובשיר השני – מול שפע הלבן המציף כקצף גואה, מתעוררת הכמיהה לחזור ליום יום, לפשטות, לזרימת החיים. תודה!

    3. שיר הגיב:

      תודה רבה אלישבע! זה נכון.. ל”לאה השכנה” יש הרבה צדדים.

    4. רות ארטמן הגיב:

      תודה רבה לך ספיר על השיר לאה השכנה. בהתבוננות הפנימית שלך הצגת לפני הקורא דמות המוצאת שמחת חיים גם בגיל מבוגר.
      בצעירותי קראתי ספור קצר על אשה זקנה, ההולכת מידי יום לפארק, קונה פרוסת עוגת שקדים לעצמה. אם היא מוצאת שקד בפרוסה באותו יום, זאת גולת הכותרת. הייתי צעירה מידי להבין את הסמליות, אבל שירך הסביר הכל…תודה.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    עולם, פונדקי

    יהודה לייב ויטלזון
    עוֹלָם, פֻּנְדָּקִי, אַתָּה נוֹשְׂאֵנִי וּמֵנִיב לִי כָּל צָרְכִּי, מַרְפְּקֵי כַּדּוּרְךָ שׁוֹמְרֵי...

    פרס נובל. שערורייה

    שי מרקוביץ'
    מסתמן: פרס נובל לספרות לא יחולק השנה, זאת עקב שורה של...

    סַפְסָל

    תום כהן
    בְּעִיר מְלֵאַת נִגּוּדִים, בֵּין מִגְדָּלִים לְשִּׁכּוּנִים,   בֵּין מֶרְכָּז לְבֵין דָּרוֹם,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית