כעץ שתול על פלגי מים
בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת הָאִילָן,
הוֹד וְהָדָר לָבַשְׁתָּ בְּשׁוֹמְרוֹן וּבְדָן
עָטִיתָ אוֹר כְּשִׂמְלָה בַּגַּן.
וְכַאֲשֶׁר יְמָרֵר לִבִּי בִּבְכִי,
אֲקַנֵּן כְּצִפּוֹר בֵּין עֲנָפֶיךָ
וְאֶבְנֶה אֶת בֵּיתִי.
בְּחֶשְׁכַת הַלַּיִל אֶמְצָא בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ מַחֲסֶה,
מִצַּעַר עַל אוֹבְדָן
מִכְּמִיהָה, עֶרְגָּה וְגַעְגּוּעַ
לְעוֹלָם אַחֵר שֶׁהָיָה עֲבוּרִי רָגוּעַ
יְקוּם לֹא נָגוּעַ
תֵּבֵל לֹא פָּגוּעַ.
תְּפִלָּה אֶשָּׂא לְמַעַנְךָ וּלְמַעֲנִי עֵץ,
כִּי מִפְּרִי מַעֲשֶׂיךָ תִּשְׂבַּע הָאָרֶץ.
וְהָיִיתָ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם,
הַמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל הָאָדָם
וְנוֹטֵעַ בּוֹ אֶת פְּרִי הַתִּקְוָה
לְיָמִים אֲחֵרִים שֶׁל שַׁלְוָה.
תגובות